ספרי על במדבר טו יד


טז. וכי יגור אין לי אלא גר המתגייר, גר שנתגייר מנין תלמוד לומר או אשר בתוככם לדורותיכם.

יז. ועשה אשה מין הדמים. אתה אומר מין הדמים או אינו אלא מין המנחה ת”ל (ככם) [כן יעשה] מה אתם מין דמים אף הגרים מין דמים. או מה ישראל בדם בהמה אף הגרים בדם בהמה ת”ל [ככם כגר יהיה] לכם (הקדשתים) [הקשתים] ולא (הגרים הקדשתים) [הקשתים] לדם בהמה. רבי אומר מה ישראל שלא בא בברית אלא בג' דברים במילה ובטבילה ובהרצאת קרבן, אף הגרים כיוצא בהם. אי מה ישראל בדם (מילה) [עולה] ובזבחי שלמים אף הגרים בדם (מילה) [עולה] ובזבחי שלמים, ת”ל ועשה אשה ריח ניחוח לה'. אמרת צא וראה איזה מין דמים שכולו עולה לאשים ואין לך הימנו היתר, אי אתה מוצא אלא בעולת העוף. אמר להביא פרידה אחת אינו יכול, שלא מצינו פרידה אחת קריבה בכל התורה כולה. מכאן אמרו כל הקינין שבתורה חציין עולה וחציין חטאת חוץ מן אגר מפני שכולו לאשים.

יח. אשר תעשו כן יעשה למה נאמר, לפי שהיה בדין הואיל ומצינו שחלקה תורה את קרבנותיו כך תחלק את נסכיו ת”ל כאשר תעשו כן יעשה מה אתם ששה לפר ד לאיל וג' לכבש, אף הגרים כיוצא בהם.


ראו גם: התורה והמצוה על במדבר טו יד - פירוש מלבי"ם על הספרי.



קיצור דרך: mdrjhlka-bm-15-14