ספרי על במדבר טו ב
| ספרי על במדבר • פרק ט"ו • פסוק ב' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לח • לט • מ • מא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֙רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
א. דבר אל בני ישראל כי תבואו אל ארץ מושבותיבם בא הכתוב ללמדך שלא נתחייבו ישראל בנסכים אלא מביאתם לארץ ואילך ולאחר ירושה [וישיבה] הכתוב מדבר. אתה אומר אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא בכניסתם לארץ מיד, ת”ל (כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וירשתם אותה וישבתם בה) [כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבתה בה] (הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט באחת מהם שאינו אלא לאחר ירושה וישיבה) ללמדך שכ”מ שנאמר מושבותיכם (בארץ) [לאחר ירושה וישיבה] הכתוב מדבר, דברי ר' ישמעאל. א"ל ר”ע לפי שהוא אומר שבת היא לה' בכל מושבותיבם שומע אני בין בארץ בין בח”ל. א"ל ר ישמעאל א"צ. ומה מצות קלות נוהגות בארץ ובח”ל, שבת חמורה אינו דין שתהא נוהגת בארץ ובח”ל. אמר אחד מתלמידי ר' ישמעאל בא הכתוב ללמדך שלא נתחיב היחיד בנסכים אלא מביאתם לארץ. רשב"י אומר בא הכתוב ללמדך על נסכים שיהיו קרבים בב”ה. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר למה נאמר לפי שהיה בדין. הואיל ומצינו שריבה כלי בית עולמים מכלי אהל מועד כך ריבה נסכי בית עולמים מנסכי אהל מועד, ת”ל [כי תבואו ] ועשיתם אשה לה' (עולה או זבח) מגיד הבתוב שאי על פי שרדיבה כלי בית עולמים מכלי אהל מועד לא ריבה בנסכים.
ראו גם: התורה והמצוה על במדבר טו ב - פירוש מלבי"ם על הספרי.
<< · ספרי על במדבר · טו · ב · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-bm-15-02