פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · עשה · פד · >>


מצות עשה פד - להעניק לעבד העברי בצאתו לחופשי

מצות עשה להעניק היוצא בשש או היוצא ביובל או במיתת האדון (קידושין טז:) וכן אמה עברייה שיוצאת ביובל או באחד מכל אלו או בסימנים. שנאמר "הענק תעניק לו מצאנך מגרנך ומיקבך(דברים טו, יד).

תניא בספרי [ראה דף מ״ג ע״א] ומביאה במסכתא קידושין (דף יז.) יכול לא יהו מעניקין לו אלא מצאן גרן ויקב. מניין לרבות שאר דברים? תלמוד לומר "אשר ברכך ה׳ אלהיך תתן לו". ולא נאמר צאן גורן ויקב אלא ללמדך: מה גורן ויקב מיוחדים שהן בכלל ברכה שיש בהם הרבה מחמת עצמן, יצאו כספים והוא הדין בגדים, דברי רבי ישמעאל. רבי אלעזר בן יעקב אומר יצאו פרדות שאינו חייב ליתן לו מהם. כמה הוא נותן לו? תניא רבי יהודא אומר: אין פוחתין לו משלושים סלע בין ממין אחד בין ממינין הרבה, כשלושים של עבד שנאמר בו "יתן לאדוניו(שמות כה, לב). ולמד גזרה שווה זה מזה, בנתינה נתינה. אף על פי שרבי מאיר ורבי שמעון חולקין עליו, דבריו עיקר כדפסקינן בעירובין (דף מו:).

ותניא (דף יז:) "אשר ברכך ה׳ אלהיך תתן לו" יכול לא נתברך הבית בגללו, אין מעניקין לו? תלמוד לומר "הענק תעניק לו" מכל מקום. ענק עבד עברי לעצמו ואין בעל חוב גובה ממנו. וענק אמה העברייה וכן מציאתה לאביה. [שם] ואם מת אביה קודם שיבוא לידו, הרי הן של עצמה ואין לאחיה בהן כלום לפי שאין אדם מוריש זכות שיש לו בבתו לבנו, שנאמר "והתנחלתם אותם לבניכם(ויקרא כה, מו) ולא זכות שיש לכם בבנותיכם לבניכם.