סמ"ג עשה פה
מצות עשה לפדות אמה העבריה, דכתיב והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה [שם דף י״ז]. ומפדין אותה בעל כרחו דאב משום פגם משפחה כדאיתא בקידושין [דף י״ח]. ואם לא נפדית עובדת שש כעבד עברי שמכרוהו בית דין, שנאמר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגומר, ויצאה בתחילת שבע.
ואם פגע בה יובל בתוך שש, יוצאה בחנם כעבד. [ומבואר לעיל בע״ב] [בדף י״ז] אם מת האדון, אף על פי שהניח בן יוצאה בחנם כנרצע, שנאמר ואף לאמתך תעשה כן. [כדעיל בע״נ] כתב לה שטר שיחרור, יוצאה בחנם כעבד. [בדף י״ד] יתרה אמה עבריה שהיא יוצאה בסימנים, שנאמר ויצאה חנם, הכתוב ריבה לה יציאה אחרת יתר על העבד והיא הבאת סימני נערות [שם דף ד׳]. [שם] ואם הייתה הבת איילונית שאין לה ימי נערות אלא יוצאה מקטנותה ליבגר, כיון שבגרה תצא לחירות. [שם דף ט״ז וכ׳]
אין אמה העבריה יוצאה בראשי אברים, שנאמר לא תצא כצאת העבדים. [שם] וכן עבד עברי, אם הפיל אדוניו שנו או סימא את עינו, משלם לו כדין החובל בחברו. [בדף י״ד]
אמה העבריה נקנית בכסף ובשוה כסף ובשטר. [הבי איתא שם גבי שדה דף כ״ו] כיצד בשטר? כותב על הנייר או על החרס בתי מכורה לך בתי קנוייה לך ונותן ביד האדון. [בדף ט״ז] ושטר אמה העבריה האב כותבו, לרב חסדא. ולרב הונא, האדון כותבו. נמצאת למד שנקנית בשני דברים וקונה את עצמה בששה דברים כאשר בארנו.