סמ"ג לאו ב
שלא לחלל את השם, שנאמר "לא תחללו את שם קדשי" (ויקרא כב, לב).
וגרסינן ביומא (דף פו.): עבר על מצות עשה, ועשה תשובה – אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד, שנאמר "שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם" (ירמיהו ג, כב). עבר אדם על מצות לא תעשה, ועשה תשובה – תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז, ל). עבר אדם על כריתות בית דין – תשובה ויום הכיפורים תולין ויסורין ממרקין, שנאמר "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם" (תהלים פט, לג). אבל כל מי שיש בידו חילול השם – תשובה ויום הכיפורים ויסורין תולין ומיתה ממרקת, ועל זה נאמר "ונגלה באזני וגו' אם יכופר העוון הזה עד תמותון" (ישעיהו כב, יד).
ומפרש התם (דף פו.) היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון תלמיד חכם דשקיל בשרא מבי מטבחיא ולא יהיב דמי לאלתר ומעמידה במקום שאין דרך הטבח לשאול הקפותיו. רב נחמן בר יצחק אמר: כגון דאמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא. רבינא בר אבדימי אמר: כגון תלמיד חכם שחבריו בושים מחמת שמועתו. מהלכה זו אתה למד שחילול השם קרוי תלמיד חכם שאינו נזהר במעשיו וגורם שאומרים עליו דופי.
ואני דרשתי לגלויות ישראל כי המשקרים לעכו"ם וגונבים להם – הם בכלל מחללי השם, שגורמים שיאמרו העכו"ם אין תורה לישראל. ואומר "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית" (צפניה ג, יג). ותנן באבות (פרק "בן זומא"): כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעים ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם. (קידושין מ. עי"ש בתוספות ורש"י) ואין מקיפין בחילול השם. ובקידושין (שם) אומר שאם היו עוונותיו וזכיותיו מחצה על מחצה, וחילול השם בכלל העבירות – מכרעת.