משנה תרומות י דפוסים
משנה תרומות, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
בצל שנתנו בתוך עדשים, אם שלם, מותר.
ואם חתכו, בנותן טעם.
ושאר כל התבשיל, בין שלם בין מחותך, בנותן טעם.
רבי יהודה מתיר בצחנה, שאינה אלא ליטול את הזוהמא.
תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחמצה, הרי זו אסורה.
שעורים שנפלו לתוך הבור של מים, אף על פי שהבאישו [מימיו], מימיו מותרין.
הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה, רבי מאיר אוסר, ורבי יהודה מתיר.
רבי יוסי מתיר בשל חיטים, ואוסר בשל שעורים, מפני שהשעורים שואבות.
תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו, הפת מותרת, שאין טעם כמון, אלא ריח כמון.
תלתן שנפלה לתוך הבור של יין, בתרומה ובמעשר שני, אם יש בזרע כדי ליתן טעם, אבל לא בעץ.
בשביעית ובכלאי הכרם והקדש, אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם.
מי שהיו לו חבילי תלתן בכלאי הכרם, ידלקו.
היו לו חבילי תלתן של טבל, כותש ומחשב כמה זרע יש בהם, ומפריש את הזרע, ואינו צריך להפריש את העץ.
אם הפריש, לא יאמר: אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע, אלא נותן העץ עם הזרע.
זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה, פצועי חולין עם פצועי תרומה, פצועי חולין עם שלימי תרומה, או במי תרומה, אסור.
אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה, מותר.
דג טמא שכבשו עם דג טהור, כל גרב שהוא מחזיק סאתים, אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהם חמישה סלעים בגליל דג טמא, צירו אסור.
רבי יהודה אומר, רביעית בסאתים.
ורבי יוסי אומר, אחד מששה עשר בו.
חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים, לא פסלו את צירם.
העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים, שהוא טהור.
כל הנכבשים זה עם זה, מותרים, אלא עם החסית.
חסית של חולין עם חסית של תרומה, ירק של חולין עם חסית של תרומה, אסור.
אבל חסית של חולין עם ירק של תרומה, מותר.
רבי יוסי אומר, כל הנשלקים עם התרדים, אסורים, מפני שהם נותנין את הטעם.
רבי שמעון אומר, כרוב של שקיא עם כרוב של בעל, אסור, מפני שהוא בולע.
רבי עקיבא אומר, כל המתבשלין זה עם זה, מותרים, אלא עם הבשר.
רבי יוחנן בן נורי אומר, הכבד אוסרת ואינה נאסרת, מפני שהיא פולטת ואינה בולעת.
ביצה שנתבשלה בתבלין אסורין, אפילו חלמון שלה אסור, מפני שהוא בולע.
מי שלקות ומי כבשים של תרומה, אסורים לזרים.
משנה תרומות, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב