משנה תרומות יא א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק יא · משנה א | >>

אין נותנים דבילה וגרוגרות לתוך המורייס, מפני שהוא מאבדן, אבל נותנין את היין למורייס.

ואין מפטמין את השמן, אבל עושין את היין יינומלים.

אין מבשלין יין של תרומה, מפני שהוא ממעיטו.

רבי יהודה מתיר, מפני שהוא משביחוא.

אֵין נוֹתְנִין דְּבֵלָה וּגְרוֹגְרוֹת לְתוֹךְ הַמּוּרְיָס, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְאַבְּדָן;

אֲבָל נוֹתְנִין אֶת הַיַּיִן לַמּוּרְיָס.
וְאֵין מְפַטְּמִין אֶת הַשֶּׁמֶן;
אֲבָל עוֹשִׂין אֶת הַיַּיִן יֵנוֹמְלִין.
אֵין מְבַשְּׁלִין יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַמְעִיטוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחוֹ:

אין נותנין דבלה, וגרוגרות - לתוך המורייס,

מפני שהוא מאבדן,
אבל נותנין את היין - למורייס.
אין מפטמין - את השמן,
אבל, עושין את היין - יינומלין.
אין מבשלין - יין של תרומה,
מפני שהוא ממעיטו.
רבי יהודה - מתיר,
מפני שהוא משביחו.

מורייס - ידוע.

מפטמין את השמן - כלומר מרקחים או מבשמים את השמן בדברים שריחם טוב, לפי שאלו הדברים משנים טעם השמן ומוציאין אותו מתכונתו, ומחזירין אותו במדרגת השמנים שעושין הרופאים שאינן ראוים לאכילה.

ויינומלין - הוא דבר מעורב משמן ויין ודבש ופלפלים.

וידוע, כי היין כשנתבשל חסר בבשולו, וטעמו וריחו יהיו משובחים יותר.

ואין הלכה כרבי יהודה:

דבילה וגרוגרת של תרומה:

שהיא מאבדן. שדרך לסוחטן להוציא מימיהן כתבלים ואחר כך משליכן אבל היכא דלא סחיט להו שרי כדמפרש בירו' (הל' א) נותן דבילה וגרוגרת בתוך המורייס כדרך שנותן תבלין ובלבד שלא יסחטם להוציא מימיהן ובתבלין מותר:

מורייס ציר דגים מלוחים:

נותנין יין תרומה למורייס. פלוגתא בירושלמי (שם) דתני יין למורייס דברי רבי מאיר ר"א בר"ש אוסר ולפיכך אם עבר ונתנו ר"מ אוסר לזרים ור"א מתיר מר סבר לעבורי זוהמא עביד ומר סבר למתוקי טעמא ובפ' אין מעמידין (דף לד.) לענין יין נסך גבי מורייס אומן אמרינן דטעם ראשון ושני דנפיש שומנייהו [לא צריך למירמי בהו חמרא] שלישי דלית ביה שומן רמי ביה חמרא:

אין מפטמין את השמן. של תרומה לשום בו תבלין ושרשי בשמים שבולעין את השמן ואזיל לאיבוד דשרשים לא מיתבלי:

יינומלין. יין ודבש ופלפלין:

אין מבשלין יין של תרומה. דרך לבשלו כשהוא תירוש ונותנין בו דבש ומתעלה ביותר:

מפני שהוא ממעיטו. בירושלמי (שם) ר"א ורבי יוחנן חד אמר מפני שממעיטו משותיו שאין כל אדם שותה יין מבושל כיין חי דמבושל חזק ביותר:

מפני שהוא משביחו. דמתקיים יותר וההיא דסוף פ"ב דלעיל (מ"ו) לא קשיא דר"י אדר' יהודה כדפרשינן שם:

אין נותנין דבלה וגרוגרות - של תרומה:

לתוך המורייס - שומן של דגים:

מפני שהוא מאבדן - שכן דרך דבלה וגרוגרות הנתונים במורייס לסחטן ולהוציא את מימיהן ואחר כך משליכן:

אבל נותנים את היין למורייס - רגילים היו לתת יין למורייס שלא היה בו שמנונית כל כך כדי למתקן ולתת בו טעם. הלכך מותר ליתן יין של תרומה לתוכו, ולא אמרינן לעבורי זוהמא בלבד הוא נותן את היין והוה כמאבדו:

אין מפטמין את השמן - של תרומה בעקרי בשמים שבולעים את השמן ואזיל לאבוד. אי נמי דלא חזי השמן לאכילה כשהוא מפוטם:

יינומלים - נותנים לתוך היין דבש ופלפלין:

ממעטו - שמתחסר ומתמעט על ידי הבשול. ואית דמפרשי שממעיטו משותיו, שאין בני אדם רגילין לשתות יין מבושל כמו חי:

מפני שהוא משביחו - ומתקיים יותר. ואין הלכה כרבי יהודה:

רבי יהודה מתיר מפני שהוא משביחו. ולא קשיא אדסוף פרק ב דאין תורמין מן המבושל על שאינו מבושל משום דהוה מן הרע על היפה. דמשני בירושלמי תמן תנינן בבעלים והכא בכהן. דלכהן התירו לבשל שמשביחו דמתקיים לו. אבל בעלים צריכין לתרום מן היפה ושאינו מבושל יפה לשתייה ולא חיישינן במתקיים:

(א) (על המשנה) משביחו. ולא קשיא אדסוף פ"ב דאין תורמין מן המבושל על שאינו מבושל משום דהוה מן הרע על היפה. דמשני בירושלמי תמן תנינן בבעלים והכא בכהן. דלכהן התירו לבשל שמשביחו שמתקיים. לו. אבל בעלים צריכין לתרום מן היפה ושאינו מבושל יפה לשתייה ולא חיישינן במתקיים:

לתוך המורייס:    ס"א בתוך:

אבל נותנין את היין למורייס:    בירוש' מוקי לה ר' יוחנן דרבי היא דתניא יין למורייס רבי מתיר דלמתוקי טעמא יהבי לי' ור"א בר"ש אוסר דלעבורי זוהמא יהבי לי' וקא מפסיד אוכלי תרומה לפיכך אם עבר ונתנו רבי אוסר לזרים ור"א בר"ש מתיר לזרים דלא הויא אכילה ומ"מ אפי' מאן דמתיר הכא גבי תרומה אוסר מורייס של עובדי כוכבים במס' ע"ז פרק שני משום חומרא דע"ז דאפי' הנאתה אסורה דכתיב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:

מפטמין:    מרקחין את הבשמים תרגום רוקח בירושלמי מפטם:

יינומלין:    יין דבש ופלפלין ונלע"ד שהוא נוטריקון יין מילי דהיינו דבש. לין ר"ל פלפלין ע"כ ואית דגרסי יינמלין. והוא נקרא ג"כ קונדיטון כדאי' במדרש בפרשת בחדש השלישי נמשלה תורה לקונדיטון מה הוא יש בו יין דבש ופלפלין אף ד"ת כן ע"כ. והביאו הר"ן ז"ל בפ' אין מעמידין דף שנ"ח ע"ב. ובתשובות הרשב"א ז"ל סי' תשס"ו:

אין מבשלין וכו':    פי' הר"ש ז"ל אין מבשלין יין של תרומה דרך לבשלו כשהוא תירוש ונותנין בו דבש ומתעלה ע"כ:

ור' יהודה מתיר מפני וכו':    נראה דקאי נמי ארישא דאין מפטמין כדמשמע בירוש' שהעתקתי פ"ח דמס' שביעית סי' ב' ומה דקשה דר' יהודה אדר' יהודה מההיא דס"פ שני דמכילתין נכתב שם. וכתוב בתשובות הרשב"א ז"ל סי' כ"ד וז"ל והלכך מבושל נמי דמשביחו אומר עליו קדוש היום ומנלן דבשולו משביחו דתנן ור' יהודה מתיר מפני שמשביחו אלמא לכ"ע אשבוחי משבח ואפי' לת"ק דהא לא אסר אלא מפני שממעיטו. והא דתנן בפ"ב דתרומות ולא מן המבושל על שאינו מבושל דאלמא מבושל רע דאשתני לגריעותא תרצו בירוש' בשם ר' יוחנן דההיא ר' יהודה היא דסבר שהוא משתנה לגריעותא והא דתנן בפ' בתרא ר"י מתיר מפני שמשביחו מוחלפת השיטה היא והכי תנינן אין מבשלין יין של תרומה דברי ר' יהודה וחכמים מתירין מפני שמשביחו ור"א תירץ תמן בכהן וכאן בבעלים כלומר אין מחליפין את השיטה דלכ"ע אשבוחי משבח ומתני' דבפ' בתרא בכהן שבא לבשלו אחר שנתנוהו לו הבעלים חי ובההוא אמרי רבנן דאין מבשלין מפני שממעיטו ממדתו ואע"פ שמשביחו ור"י מתיר הואיל ומשביחו אבל ההוא דפ"ב ששנינו שאין תורמין מן המבושל על שאינו מבושל ההוא בבעלים פי' לפי שהבעלים מפרישין אותו לפי מדתו שהי' קודם שנתבשל ולפיכך אסור לפי שנותן לכהן פחות מן הראוי לפי מדתו של עכשיו נמצא כי לדברי ר"א אשבוחי משבח לכ"ע ולדברי ר"י דמחליף השיטה משביחו לכה"פ לרבנן וקי"ל כוותייהו עכ"ל ז"ל:

יכין

אין נותנים דבילה וגרוגרות:    של תרומה:

לתוך המורייס:    שומן דגים:

מפני שהוא מאבדן:    כשסחטן למורייס ומשליכן משא"כ כשאכלן שרי:

למורייס:    דלא לעבורי זוהמא לבד עביד כ"א גם לטעמ':

ואין מפטמין:    ווירצען:

את השמן:    של תרומה בבשמים חולין דבלעי לשמן ולבסוף ישליכם. א"נ דשמן מפוטם לא חזי לאכילה כ"א לסיכה ונמצא מאבד לתרומה:

יינומלים:    האניג וויין שמשים בו דבש ופלפלין ושותה הכל ביחד:

אין מבשלים יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו:    מתחסר בבשולו א"נ שאין רוב בנ"א רגילין לשתותו מבושל:

מפני שהוא משביחו:    ר"ל מתקיים טפי. אף דחי עדיף טפי כספ"ב מ"ד ה' ו' ודו"ק:

בועז

פירושים נוספים