משנה תרומות יא רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) אין נותנין דבלה, וגרוגרות - לתוך המורייס,

מפני שהוא מאבדן,

אבל נותנין את היין - למורייס.

אין מפטמין - את השמן,

אבל, עושין את היין - יינומלין.

אין מבשלין - יין של תרומה,

מפני שהוא ממעיטו.

רבי יהודה - מתיר,

מפני שהוא משביחו.

(ב) דבש תמרים,

ויין תפוחים,

וחומץ סתווניות,

ושאר כל מי פירות של תרומה -

רבי אליעזר - מחייב קרן וחומש.

ורבי יהושע - פוטר.

רבי אליעזר - מטמא משום משקה.

אמר רבי יהושע:

לא מנו חכמים שבעה משקין - כמונה פטמין,

אלא אמרו,

שבעה משקין - טמאים,

ושאר כל המשקין - טהורים.

(ג) אין עושין תמרים - דבש,

ולא תפוחים - יין,

ולא סתווניות - חומץ,

ושאר כל הפירות - אין משנין אותן מברייתן,

בתרומה, ובמעשר שני,

אלא זיתים וענבים, בלבד.

ואין סופגין את הארבעים - משום ערלה,

אלא - על היוצא מן הזיתים, ומן הענבים.

ואין מביאין בכורים - משקין,

אלא - היוצא מן הזיתים, ומן הענבים.

ואין מיטמא - משום משקה,

אלא - היוצא מן הזיתים, ומן הענבים.

ואין מקריבין - על גבי המזבח,

אלא - היוצא מן הזיתים, ומן הענבים.

(ד) עוקצי תאנים,

וגרוגרות,

והכליסין,

והחרובין, של תרומה - אסורים לזרים.

(ה) גרעיני תרומה -

בזמן שהוא מכנסן - אסורות.

ואם השליכן - מותרות.

וכן עצמות הקדשים -

בזמן שהוא מכנסן - אסורות.

ואם השליכן - מותרות.

המורסן - מותר.

סובין -

של חדשות - אסורות.

ושל ישנות - מותרות.

ונוהג - בתרומה,

כדרך שהוא נוהג - בחולין.

המסלת, קב או קביים בסאה -

לא יאבד את השאר,

אלא יניחנו - במקום מוצנע.

(ו) מגורה, שפינה ממנה חיטי תרומה -

אין מחייבין אותו - להיות יושב ומלקט אחת אחת,

אלא - מכבד כדרכו,

ונותן לתוכה - חולין.

(ז) וכן חבית של שמן, שנשפכה -

אין מחייבין אותו - להיות יושב ומטפח,

אלא נוהג בה - כדרך שהוא נוהג, בחולין.

(ח) המערה מכד לכד,

ונטף שלש טפין - נותן לתוכה, חולין.

הרכינה, ומיצת - הרי זו תרומה.

כמה יהא בתרומת מעשר של דמאי,

ויוליכנה לכוהן? -

אחד משמונה - בשמינית.

(ט) כרשיני תרומה -

מאכילין אותן - לבהמה, לחיה, ולתרנגולין.

ישראל ששכר פרה, מכוהן -

מאכילה כרשיני תרומה.

וכוהן ששכר פרה, מישראל -

אף על פי שמזונותיה עליו - לא יאכילנה כרשיני תרומה.

ישראל ששם פרה, מכוהן -

לא יאכילנה כרשיני תרומה.

וכוהן ששם פרה, מישראל -

מאכילה כרשיני תרומה.

(י) מדליקין שמן שריפה -

בבתי כנסיות,

ובבתי מדרשות,

ובמבואות האפלים,

ועל גבי החולים - ברשות כוהן.

בת ישראל שנישאת לכוהן,

והיא למודה, לבוא אצל אביה -

אביה מדליק - ברשותה.

מדליקין - בבית המשתה,

אבל לא - בבית האבל,

דברי רבי יהודה.

רבי יוסי אומר:

בבית האבל,

אבל לא - בבית המשתה.

רבי מאיר - אוסר, כאן וכאן.

רבי שמעון - מתיר, כאן וכאן.

הדף הראשי של משנה תרומות יא

משנה תרומות, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב