משנה תרומות ה ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ה · משנה ג | >>

סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין, תעלה ותאכל ניקודים או קליות, או תילוש במי פירות, או תתחלק לעיסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה.

סְאָה תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה חֻלִּין טְמֵאִין, תַּעֲלֶה וְִתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִּלּוֹשׁ בְּמֵי פֵרוֹת; אוֹ תִתְחַלֵּק לְעִסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד כַּבֵּיצָה:

סאה תרומה טהורה,

שנפלה למאה חולין טמאים -
תעלה - ותיאכל ניקודים,
או קליות,
או תילוש במי פירות,
או תתחלק לעיסות -
כדי שלא יהא במקום אחד - כביצה.

רבי אליעזר אינו חולק בכאן, ולא אמר סאה שנפלה היא סאה שעלתה, לפי שכל מה שאומר אינו אומר אלא להחמיר:

תעלה ותאכל. הכא מודה רבי אליעזר כדפרשינן לעיל:

תעלה ותאכל - בהא מודה רבי אליעזר דאף אותה סאה נאכלת, משום דלעיל תרומה טמאה נפלה, אע"פ שנתבטלה בחולין הטהורים, מכל מקום כשמגביהה שם תרומה עליה וחוזרת לשמה הראשון. אבל הכא דטהורה נפלה, אע"פ שהחולין היו טמאים, כשמגביהה חזרה לשם תרומה טהורה כמו שהיתה יא:

תעלה ותאכל וכו'. פי' הר"מ דהכא מודה רבי אליעזר וכשמגביהה חוזרת לשמה הראשון וטהורה. ואפ"ה תאכל נקודים כו'. כמ"ש הרמב"ם שמה שאומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה אינו אומר אלא להחמיר. ובפ' היה נוטל דמס' שבת אמתני' דלעיל אמרינן אימר דשמעת ליה לר"א לחומרא לקולא מי שמעת ליה. ולענין להעלותה לכתחילה בשבת דלא הוי כמתקן קאי התם. וקצת קשה דהוה ליה לגמ' להביא ראיה ממשנה זו:

(יא) (על הברטנורא) אפ"ה תאכל נקודים כמ"ש הר"מ שמה שאומר סאה שנפל' היא שעלתה אינו אומר אלא להחמיר וראיה מהגמ' שבת פ' היה נוטל:

תעלה ותאכל נקודים:    בירושלמי מפרש אי החולין שאוכלין הזרים אי בעי למכלינהו נקודים אי לא. הר"ש שירילי"ו ז"ל:

יכין

או תתחלק לעיסות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה:    בנפלה טהורה מודה ר"א דחוזרת לשמה הראשון. ואפ"ה תאכל נקודים דא"א סאה שנפלה עלתה רק לחומרא:

בועז

פירושים נוספים