משנה תרומות ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) סאה תרומה טמאה, שנפלה -

לפחות ממאה חולין,

או למעשר ראשון,

או למעשר שני,

או להקדש,

בין טמאים, בין טהורים - ירקבו.

אם טהורה היתה, אותה סאה -

יימכרו לכהנים - בדמי תרומה,

חוץ מדמי - אותה סאה.

ואם למעשר ראשון, נפלה -

יקרא שם לתרומת מעשר.

אם למעשר שני, או להקדש, נפלה -

הרי אלו ייפדו.

אם טמאים היו, אותן החולין -

יעלו - ויאכלו ניקודים,

או קליות,

או יילושו במי פירות,

או יתחלקו לעיסות -

כדי שלא יהא במקום אחד - כביצה.

(ב) סאה תרומה טמאה,

שנפלה למאה חולין טהורים -

רבי אליעזר אומר:

תירום - ותישרף,

שאני אומר, סאה שנפלה - היא סאה שעלתה.

וחכמים אומרים:

תעלה - ותיאכל ניקודים,

או קליות,

או תילוש במי פירות,

או תתחלק לעיסות -

כדי שלא יהא במקום אחד - כביצה.

(ג) סאה תרומה טהורה,

שנפלה למאה חולין טמאים -

תעלה - ותיאכל ניקודים,

או קליות,

או תילוש במי פירות,

או תתחלק לעיסות -

כדי שלא יהא במקום אחד - כביצה.

(ד) סאה תרומה טמאה,

שנפלה למאה סאה תרומה טהורה -

בית שמאי - אוסרין.

ובית הלל - מתירין.

אמרו בית הלל, לבית שמאי:

הואיל והטהורה - אסורה לזרים,

וטמאה - אסורה לכהנים,

מה הטהורה - עולה,

אף הטמאה - תעלה.

אמרו להן, בית שמאי: לא,

אם העלו החולין הקלין, המותרין לזרים - את הטהורה,

תעלה תרומה החמורה, האסורה לזרים - את הטמאה?.

לאחר שהודו -

רבי אליעזר אומר:

תירום - ותישרף.

וחכמים אומרים:

אבדה, במיעוטה.

(ה) סאה תרומה שנפלה למאה,

הגביהה, ונפלה למקום אחר -

רבי אליעזר אומר:

מדמעת - כתרומה ודאי.

וחכמים אומרים:

אינה מדמעת - אלא לפי חשבון.

(ו) סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה - ונדמעו,

ונפל מן המדומע למקום אחר -

רבי אליעזר אומר:

מדמעת - כתרומה ודאי.

וחכמים אומרים:

אין המדומע, מדמע - אלא לפי חשבון.

ואין המחומץ, מחמיץ - אלא לפי חשבון.

ואין המים השאובין, פוסלין את המקוה - אלא לפי חשבון.

(ז) סאה תרומה שנפלה למאה,

הגביהה, ונפלה אחרת,

הגביהה, ונפלה אחרת -

הרי זו מותרת - עד שתרבה תרומה, על החולין.

(ח) סאה תרומה שנפלה למאה,

ולא הספיק להגביהה, עד שנפלה אחרת -

הרי זו אסורה.

רבי שמעון - מתיר.

(ט) סאה תרומה שנפלה למאה,

טחנן, ופחתו -

כשם שפחתו החולין - כך פחתה התרומה, ומותר.

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה,

טחנן, והותירו -

כשם שהותירו החולין - כך הותירה התרומה, ואסור.

ואם ידוע,

שחיטים של חולין, יפות מחיטים של תרומה - מותר.

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה,

ואחר כך, נפלו שם חולין -

אם שוגג - מותר.

ואם מזיד - אסור.

הדף הראשי של משנה תרומות ה

משנה תרומות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב