משנה שביעית א ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק א · משנה ז | >>
הנטיעות והדלועים, מצטרפין לתוך בית סאה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל עשרה דלועים לבית סאה, חורשין כל בית סאה עד ראש השנה.
משנה מנוקדת
הַנְּטִיעוֹת וְהַדְּלוּעִים, מִצְטָרְפִין לְתוֹךְ בֵּית סְאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל עֲשָׂרָה דְּלוּעִים לְבֵית סְאָה, חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה:
נוסח הרמב"ם
הנטיעות, והדלועין -
- מצטרפין לתוך בית סאה.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- כל עשרה דלועין לבית סאה -
- חורשין כל בית סאה, עד ראש השנה.
- כל עשרה דלועין לבית סאה -
פירוש הרמב"ם
דברי רבן גמליאל הם בעניין דלעת יונית בלבד, מפני שהיא גדולה והיא כמו אילן.
והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:
פירוש רבינו שמשון
הנטיעות והדלועין מצטרפין. בירושלמי (פ"א ה"ו) אמרי' והוא שהנטיעות רבות על הדלועין והא דתניא ג' דלועין ג' קשואין וד' נטיעות מצטרפות מוקי לה בירושלמי כרשב"ג דאמר כולן דלועין חורשין ובדלעת יונית היא מתני':
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הנטיעות והדלועים מצטרפין לבית סאה - בדלעת יונית דוקא איירי במתניתין שהיא גדולה כאילן ולא בשאר דלועין. וצריך שיהיו הנטיעות רבות על הדלועים כגון שהיו הנטיעות ששה והדלועים ארבעה מצטרפין לעשרה וחורשין כל בית סאה בשבילן:
רשב"ג אומר - אפילו היו כל העשרה דלועין חורשין כל בית סאה בשבילן, לפי שהן כנטיעות. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:
פירוש תוספות יום טוב
[והדלועים. כתב הר"ב בדלעת יונית דוקא קמיירי כו'. עי' מ"ש בזה לקמן]. [ר"ש בן גמליאל אומר כו'. כ' הר"ב והלכה כרבן שמעון בן גמליאל. וכן כתב הרמב"ם בפירושו אבל כתב דרבן שמעון בן גמליאל דוקא בדלעת יונית קאמר ואם כן אפשר דת"ק לא פליג וכן ראיתי בירושלמי מי שרצה לפרש דת"ק מיירי בדלעת יונית ומסיק דדיקא ר' שמעון בן גמליאל כך מיירי ומכל מקום הרמב"ם בחיבורו פ"ג מה"ש העתיק דברי ת"ק בלבד ובפי' הר"ש משמע דמכח רשב"ג מוקי לכולה מתני' בדלעת יונית ואין נראה לי כן מן הירוש' ע"ש ועיין במ"ז פ"ח דעירובין]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
רשבג"א עשרה דלועין וכו': אית דלא גרסי מלת כל במשנה וכ"ה בירוש' וכתב הר"ש ז"ל והא דתניא ג' דלועין ג' קשואין וד' נטיעות מצטרפות מוקי לה בירוש' כרשב"ג דאמר כולן דלועין חורשין ובדלעת יונית היא מתני' ע"כ. ומשמע קצת מן הירוש' הזה דגרסי' מלת כל:
חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר"ה: כצ"ל:
תפארת ישראל
יכין
הנטיעות והדלועים: אפי' דלעת מצרית שאינו גדולה כאילן:
מצטרפין לתוך בית סאה: והו"ל כי' נטיעות. ודוקא אם הנטיעות הן הרוב:
רשב"ג אומר כל עשרה דלועים: ודווקא בדלעת יוונית שהן גדולות כאילן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת