משנה שבועות ג דפוסים

<< | משנה שבועות ג דפוסים | >>

משנה אעריכה

שבועות שתים שהן ארבע, שבועה שאוכל ושלא אוכל, שאכלתי ושלא אכלתי.

שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא, חייב, דברי רבי עקיבא.

אמרו לו לרבי עקיבא, היכן מצינו באוכל כל שהוא שהוא חייב, שזה חייב.

אמר להן רבי עקיבא, וכי היכן מצינו במדבר ומביא קרבן, שזה מדבר ומביא קרבן.

שבועה שלא אוכל ואכל ושתה, אינו חייב אלא אחת.

שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה, חייב שתים.

משנה בעריכה

שבועה שלא אוכל, ואכל פת חטין ופת שעורין ופת כוסמין, אינו חייב אלא אחת.

שבועה שלא אוכל פת חטין ופת שעורין ופת כוסמין ואכל, חייב על כל אחת ואחת.

משנה געריכה

שבועה שלא אשתה ושתה משקין הרבה, אינו חייב אלא אחת.

שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש ושתה, חייב על כל אחת ואחת.

משנה דעריכה

שבועה שלא אוכל, ואכל אוכלים שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה, פטור.

שבועה שלא אוכל, ואכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים, חייב.

רבי שמעון פוטר.

אמר, קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום, והוא אכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים, הרי אשתו אסורה.

משנה העריכה

אחד דברים של עצמו, ואחד דברים של אחרים, ואחד דברים שיש בהן ממש, ואחד דברים שאין בהם ממש.

כיצד, אמר, שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן, שנתתי ושלא נתתי, שאישן ושלא אישן, שישנתי ושלא ישנתי, שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק, שזרקתי ושלא זרקתי.

רבי ישמעאל אומר, אינו חייב אלא על העתיד לבוא, שנאמר (ויקרא ה, ד) להרע או להיטיב.

אמר לו רבי עקיבא, אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה, דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין.

אמר לו, מרבוי הכתוב.

אמר לו, אם ריבה הכתוב לכך, ריבה הכתוב לכך.

משנה ועריכה

נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל, פטור.

לקיים ולא קיים, פטור.

שהיה בדין שיהא חייב כדברי רבי יהודה בן בתירא.

אמר רבי יהודה בן בתירא, מה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני, הרי הוא חייב עליה., מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני, אינו דין שיהא חייב עליה.

אמרו לו, לא, אם אמרת בשבועת הרשות, שכן עשה בה לאו כהן, תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהן, שאם נשבע לבטל ולא ביטל, פטור.

משנה זעריכה

שבועה שלא אוכל ככר זו, שבועה שלא אוכלנה, שבועה שלא אוכלנה, ואכלה, אינו חייב אלא אחת.

זו היא שבועת בטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד.

שבועת שוא, חייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור.

משנה חעריכה

איזו היא שבועת שוא, נשבע לשנות את הידוע לאדם, אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב, ועל האיש שהוא אשה, ועל האשה שהיא איש.

נשבע על דבר שאי אפשר, אם לא ראיתי גמל שפורח באויר, ואם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד.

אמר לעדים בואו והעידוני, שבועה שלא נעידך.

נשבע לבטל את המצוה, שלא לעשות סוכה, ושלא ליטול לולב, ושלא להניח תפילין, זו היא שבועת שוא, שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור.

משנה טעריכה

שבועה שאוכל ככר זו, שבועה שלא אוכלנה, הראשונה שבועת בטוי והשניה שבועת שוא.

אכלה, עבר על שבועת שוא.

לא אכלה, עבר על שבועת בטוי.

משנה יעריכה

שבועת בטוי נוהגת באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים, בכשרים ובפסולין, בפני בית דין ושלא בפני בית דין, מפי עצמו.

וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד.

משנה יאעריכה

שבועת שוא נוהגת באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים, בכשרים ובפסולים, בפני בית דין ושלא בפני בית דין, ומפי עצמו.

וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטורין.

אחת זו, ואחת זו, המושבע מפי אחרים, חייב.

כיצד, [ אמר ] לא אכלתי היום ולא הנחתי תפילין היום, משביעך אני ואמר אמן, חייב.

<< | משנה שבועות ג דפוסים | >>