משנה פרה יא ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק יא · משנה ח | >>
אזוב שהזה בו, כשר לטהר בו את המצורע.
לקטו לעצים ונפלו עליו משקין, מנגבו והוא כשר.
לקטו לאוכלין ונפלו עליו משקין, אף על פי שנגבו, פסול.
לקטו לחטאת, כמלקט לאוכלין, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים, כמלקט לעצים.
אֵזוֹב שֶׁהִזָּה בוֹ, כָּשֵׁר לְטַהֵר בּוֹ אֶת הַמְּצֹרָע. לִקְּטוֹ לְעֵצִים וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, מְנַגְּבוֹ וְהוּא כָשֵׁר. לִקְּטוֹ לְאֳכָלִין וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְּבוֹ, פָּסוּל. לִקְּטוֹ לְחַטָּאת, כִּמְלֻקָּט לְאֳכָלִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, כִּמְלֻקָּט לְעֵצִים.
איזוב שהזה בו - כשר לטהר בו את המצורע.
- לקטו לעצים, ונפלו עליו משקין -
- מנגבו - והוא כשר.
- לקטו לאוכלין, ונפלו עליו משקין -
- אף על פי שניגבו - פסול.
- לקטו לחטאת -
- כנלקט לאוכלין - דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי שמעון אומרין: כנלקט לעצים.
אלו המשקין לא תחשבם משקין טמאים, אבל אפילו משקין טהורים מעת שהוכשר פסול להזות בו, להיותו מוכן לטומאה.
ואין הלכה כרבי מאיר:
מנגבו: שלא יתערבו מים הפסולין בכשרים:
אף על פי שנגבו פסול: משום דעלול לקבל טומאה:
תניא בתוספתא (תוספתא פרה, יא) "הנלקט לחטאת כנלקט לאוכלין דברי ר"מ ר' יהודה ור"ש אומרים כנלקט לעצים":
מנגבו - כדי שלא יתערבו מים הכשרים בפסולים:
אע"פ שנגבו פסול - ואע"פ שלא נטמא טז, משהוכשר לקבל טומאה פסול:
לקטו לחטאת - להזות בו מי חטאת:
כמלקט לעצים - ומנגבו והוא כשר. וכן הלכה:
אע"פ שנגבו פסול. כ' הר"ב ואע"פ שלא נטמא וכו' וכ"כ הר"ש. גם הרמב"ם בפירושו וסייעתא לדפרישית לעיל מ"ו דהוכשר במשקים הטהורים לחטאת מיירי. אבל קשה דכיון שהוא פסול להזייה. היכי קתני לעיל דהאזוב המוכשר מתטמא ומשמע ודאי מטעם חומרות ומעלות החטאת שיש בו והרי הוא פסול להזיה. ודוחק לומר דפסול היינו לכתחלה. אבל בדיעבד אם הזה כשר. דהני פסולין דמתני' לעיל אפילו בדיעבד הן. והא דבפ' דלקמן מ"ו קתני המזה באזוב טמא. ולא קתני המוכשר. משום דבעי למתני שהמים נפסלים. והרמב"ם בחבורו ספי"א מה"פ כתב לקטו לאוכלין ונפלו עליו משקין אע"פ שנגבו פסול. שהרי נטמא להזיה שכל המשקים וכל האוכלים וכל הכלים הרי הן כטמאין לענין חטאת. ולדבריו הללו הך דהכא במשקים שאינן טהורים לחטאת. ובאו ההכשר והטומאה כאחת. ולפיכך פסול:
(טז) (על הברטנורא) הר"ש והר"מ. וקשה, דאם כן היכי תני לעיל דאזוב מתטמא מטעם מעלה, והרי הוא פסול להזיה כו'. והר"מ בחבורו כתב, שהרי נטמא להזיה שכל המשקין והאוכלין כו' הרי הם כטמאין לחטאת, ולדבריו הכא במשקין שאינן טהורין לחטאת:
מנגבו והוא כשר: להזאה:
אע"פ שנגבו פסול: שהרי נטמא להזאה שכל המשקים וכל האוכלין וכל הכלים הרי הן כטמאים לענין מי חטאת:
כמלקט לאוכלין דברי ר"מ: בכל הספרים גרסי' ר' יהודה בלא ויו וכן נמי בתוספתא והוי ר"מ יחיד לגבי רבים וכן משמע מהרמב"ם ז"ל שכתב ואין הלכה כר"מ וכן פסק ג"כ ספי"א דהלכות פרה אדומה. ול"ג להו זוגי זוגי: ומ"מ כנלקט לאוכלין דברי ר"מ ר' יהודה ור' יוסי ור"ש אומרים כנלקט לעצים:
יכין
כשר לטהר בו את המצורע: קמ"ל דלמצורע לא נפסל האזוב מדנעשה בו מלאכה בהזאת מי חטאת:
לקטו לעצים ונפלו עליו משקין: שאינן טהורים לחטאת. ואפילו הכי לא טימאו להאזוב. דמדלקט האזוב לעצים אינו מקבל טומאה:
מנגבו: שלא יתערבו מים פסולים שע"ג במים הכשרים [עיין פ"ט סמ"א]:
לקטו לאוכלין: אפילו על טהרת חטאת. דאל"כ בל"ז פסולים:
ונפלו עליו משקין: שלא נשמרו בטהרת חטאת. ואפילו האוכלים שמורים לחטאת:
אע"פ שנגבו פסול: דהוכשר ונטמא כאחת:
לקטו לחטאת: להזות בו מי חטאת:
דאע"ג שנפלו עליו משקין שאינן טהורים לחטאת. אמקט"ו כלל. להכי מנגבו והוא כשר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת