תוספתא/פרה/יא


הלכה אעריכה

אזוב המוכשר וכלים הטהורים לחטאת נצולין בצמיד פתיל כל ספק טהור לתרומה טהור לחטאת חוץ מן הידים מפני שהן ספק הגוף ספק הקפצין טהור לתרומה טמא לחטאת מפני שספק הפסול. הרפפות טהורות לקדש לתרומה ולחטאת ור"א אומר טמאות לחטאת וטהורות לקדש ולתרומה. אף אני כך אמרתי אבל חברי גזרו עלי שאהיה מודה בהם בטהרה.

הלכה בעריכה

של תרומה שנפלה לתוך מי חטאת נטלה ואכלה אע"פ שיש בה כביצה בין טמאה ובין טהורה. א"כ אין טהורה לחטאת שאני אומר נטמא המזה במים וחזר המזה וטמא את המים. נטמא האזוב וחזר האזוב וטמא את המים. אר"מ במד"א שתחבה בכוש או בקיסם אבל נטל בידו נטמא וטמא את מי חטאת ר' יוסי ור"ש אומרים אין הטהור לתרומה מטמא את מי חטאת ואת אפר חטאת ואת המזה מי חטאת.

הלכה געריכה

כל הטעון ביאת מים בין מדברי תורה בין מדברי סופרים קודם לביאתו במים מטמא את מי חטאת ואת אפר חטאת ואת המזה מי חטאת במגע ובמשא ר' אליעזר אומר משום ר' טרפון נוטל טמא כלים הטהורים לחטאת באיסל. על כתיפו ואינו חושש.

הלכה דעריכה

אזוב של אשרה ושל עבודת כוכבים ושל עיר הנדחת פסול ושל טהורה לא יזה ואם הזה כשר. אין מזין ביונקות ולא בתמרות ונכנס למקדש פטור בתמרות ונכנס למקדש חייב דברי ר"מ וחכ"א בתמרות ונכנס למקדש פטור ביונקות ונכנס למקדש חייב אלו הן היונקות גבעולין שלא תמרות שלא חצצו כל עיקר דברי ר"מ וחכ"א תמרות גבעולין שלא גמרו ויונקות חצצו כל עיקר. לא נחלקו על הלכה אלא על הלשון שר' אליעזר אומר שורפין עליהן את התרומה ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש. הנלקט לחטאת כנלקט לאוכלין דברי ר"מ ר' יהודה ור' יוסי ור"ש אומרים כנלקט לעצים.