משנה פרה יא רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) צלוחית שהניחה מגולה,
- ובא ומצאה מכוסה - פסולה.
- הניחה מכוסה, ובא ומצאה מגולה -
- אם יכלה החולדה לשתות ממנה,
- או נחש, כדברי רבן גמליאל,
- או שירד בה טל בלילה - פסולה.
- החטאת - אינה ניצולת בצמיד פתיל,
- ומים שאינן מקודשין - ניצולין בצמיד פתיל.
(ב) כל הספק הטהור לתרומה - טהור לחטאת.
- כל התלוי לתרומה - נשפך לחטאת.
- אם עשו על גביו טהרות - תלויות.
- הרפפות - טהורות לקודש ולתרומה ולחטאת.
- רבי אלעזר אומר: הרעדות - טמאות לחטאת.
(ג) דבלה של תרומה,
- שנפלה לתוך מי חטאת, ונטלה, ואכלה -
- אם יש בה כביצה,
- בין טמאה, בין טהורה -
- המים - טמאין,
- והאוכלה - חייב מיתה.
- אין בה כביצה -
- המים - טהורין,
- והאוכלה - חייב מיתה.
- רבי יוסי אומר: בטהורה - המים טהורין.
- שנפלה לתוך מי חטאת, ונטלה, ואכלה -
- הטהור לחטאת,
- שהכניס ראשו ורובו לתוך מי חטאת - נטמא.
(ד) כל הטעון ביאת מים מדברי תורה -
- מטמא - את הקודש, ואת התרומה, ואת החולין, ואת המעשר,
- ואסור - על ביאת המקדש.
- לאחר ביאתו -
- מטמא - את הקודש,
- ופוסל - את התרומה,
- דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין:
- פוסל - בקודש,
- ומותר - בחולין, ובמעשר.
- ואם בא אל המקדש -
- בין לפני ביאתו, בין לאחר ביאתו - חייב.
(ה) כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים -
- מטמא - את הקודש,
- ופוסל - את התרומה,
- ומותר - בחולין, ובמעשר,
- דברי רבי מאיר.
- וחכמים - אוסרין במעשר.
- לאחר ביאתו - מותר בכולן.
- אם בא אל המקדש -
- בין לפני ביאתו, ובין לאחר ביאתו - פטור.
(ו) כל הטעון ביאת מים,
- בין מדברי תורה, בין מדברי סופרים -
- מטמא את מי חטאת, ואת אפר חטאת,
- ואת המזה מי חטאת - במגע, ובמשא.
- והאיזוב המוכשר, ומים שאינן מקודשין,
- וכלי ריקן הטהור לחטאת - במגע, ובמשא,
- דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין: במגע - אבל לא במשא.
- וכלי ריקן הטהור לחטאת - במגע, ובמשא,
- מטמא את מי חטאת, ואת אפר חטאת,
- בין מדברי תורה, בין מדברי סופרים -
(ז) כל איזוב, שיש לו שם לווי - פסול.
- איזוב זה - כשר.
- איזוביון, איזוב כוחלית, איזוב רומי, איזוב מדברי - פסול.
- של תרומה טמאה - פסול.
- ושל טהורה - לא יזה,
- ואם הזה - כשר.
- ושל טהורה - לא יזה,
- אין מזין - לא ביונקות, ולא בתמרות.
- ואין חייבין על היונקות - על ביאת המקדש.
- רבי אלעזר אומר: אף לא על התמרות.
- אלו הן היונקות - גבעולין שלא גמלו.
- ואין חייבין על היונקות - על ביאת המקדש.
(ח) איזוב שהזה בו - כשר לטהר בו את המצורע.
- לקטו לעצים, ונפלו עליו משקין -
- מנגבו - והוא כשר.
- לקטו לאוכלין, ונפלו עליו משקין -
- אף על פי שניגבו - פסול.
- לקטו לחטאת -
- כנלקט לאוכלין - דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי שמעון אומרין: כנלקט לעצים.
(ט) מצות איזוב -
- שלשה קלחין - ובהן שלשה גבעולין.
- רבי יהודה אומר: של שלשה, שלשה.
- שלשה קלחין - ובהן שלשה גבעולין.
- איזוב שיש בו שלשה קלחין -
- מפסגו - ואוגדו.
- פיסגו ולא אגדו,
- אגדו ולא פיסגו,
- לא פיסגו ולא אגדו - כשר.
- רבי יוסי אומר:
- מצות איזוב - שלשה גבעולין,
- ושיריו - שנים,
- וגרדומיו - כל שהוא.
הדף הראשי של משנה פרה יא
משנה פרה, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב