משנה פרה ד א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ד · משנה א | >>
פרת חטאת ששחטה שלא לשמה, קבל והזה שלא לשמה, או לשמה ושלא לשמה, או שלא לשמה ולשמה, פסולה.
רבי אליעזר מכשיר.
ושלא רחוץ ידים ורגלים, פסולה.
רבי אליעזר מכשיר.
ושלא בכהן גדול, פסולה.
רבי יהודה מכשיר.
ובמחוסר בגדים, פסולהב.
ובכלי לבן היתה נעשית.
משנה מנוקדת
פָּרַת חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, קִבֵּל וְהִזָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמָהּ, פְּסוּלָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, פְּסוּלָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. וְשֶׁלֹּא בְכֹהֵן גָּדוֹל, פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. וּמְחֻסַּר בְּגָדִים, פְּסוּלָה. וּבִכְלֵי לָבָן הָיְתָה נַעֲשֵׂית.
נוסח הרמב"ם
פרת חטאת -
- ששחטה שלא לשמה,
- קיבל והזה שלא לשמה,
- או לשמה ושלא לשמה,
- או שלא לשמה ולשמה - פסולה.
- רבי אלעזר - מכשיר.
- ושלא רחוץ ידים ורגלים - פסולה.
- רבי אלעזר - מכשיר.
- שלא בכוהן גדול - פסולה.
- ורבי יהודה - מכשיר.
- ובמחוסר בגדים - פסולה.
- ובכלי לבן - היתה נעשית.
פירוש הרמב"ם
אמר השם יתברך בפרה "חטאת היא"(במדבר יט, ט), ומאשר קראה חטאת חייבת משפטי החטאת, שאם נשחטה שלא לשמה פסולה כמו שהתבאר בזבחים, ושהיא תצטרך רחיצת ידים ורגלים כשאר קדשי מזבח.
ורבי אליעזר אומר, אחר שנשחטה בחוץ יצאת ממשפט הקדשים.
ואמר בפרה אדומה "ונתתם אותם אל אלעזר הכהן"(במדבר יט, ג). רבי מאיר אומר זאת נעשית באלעזר ושאר כל הפרות בכהן גדול, וזהו המאמר פה ושלא בכהן גדול פסולה, וכבר ביארנו במה שקדם שהיא כשרה בכהן הדיוט.
וכלי לבן - הם אותן שהיה לובש כהן גדול ביום הכיפורים לעבודת היום כמו שהתבאר בפסוק, ואמנם הם ארבעה כלים אשר היה לובש כהן הדיוט לעבודה. ולשון התוספתא "מצוותה בארבעה בגדי לבן של כהן הדיוט, ואם עשאה בבגדי זהב או בבגדי לבן חול פסולה". וידענו זה בגזירה שווה, אמר האל יתברך ביום הכיפורים אשר לשון הפסוק בה באלה ארבעה בגדים "והיתה זאת לכם לחוקת עולם"(ויקרא טז, לד), ואמר בפרה אדומה "והיתה לבני ישראל, ולגר הגר בתוכם, לחוקת עולם"(במדבר יט, י), ואמרו "מה חוקה האמורה כאן בבגדי לבן אף" וכו'.
ואין הלכה כרבי אליעזר:
פירוש רבינו שמשון
שלא לשמה פסולה: כדתניא בספרי חטאת היא (במדבר יט, ט) מגיד שאם נשחטה שלא לשמה פסולה כלומר מדאיתקש לחטאת כדריש נמי התם חטאת היא מגיד שמועלין בה חטאת היא מגיד שאם שינה באחת מכל מעשיה פסולה חטאת היא מגיד שנשרפת בלילה כיום יכול תהא נפסלת בלילה ת"ל למשמרת מגיד שמשתמרת ימים על ימים שנים על שנים וכולהו מדאיתקש לחטאת דריש ולכך קאמר שנשרפת בלילה כמו הקטרת אימורים שכשרים כל הלילה אבל אין לומר דמדכתיב היא דריש שלא לשמה פסולה כדדרשינן בפ"ק דזבחים (דף ה:) ובפ"ק דמנחות (דף ד.) היא לשמה כשרה כשאר חטאות דלא דמי דהכא לא כתיב היא בשחיטה ובהזאה:
שלא רחוץ ידים ורגלים פסולה: בפרק שני דזבחים (דף כ:) אמרינן פרה רבי חייא ברבי יוסף אמר בכלי שרת מקדש בפנים ויוצא ורבי יוחנן אמר אפי' בחוץ אפילו בכלי חול אפילו במקידה של חרס:
ור"א מכשיר: דבבואם אל אהל מועד ירחצו מים או בגשתם אל המזבח כתיב (שמות ל, כ):
במחוסר בגדים פסולה: כדתניא בספרי ולקח אלעזר הכהן מדמה (במדבר יט, ד) הכהן בכיהונו:
תניא בתוספתא (תוספתא פרה, ד) "שריפת הפרה והזאתה בכהן גדול ושאר כל מעשיה בכהן הדיוט שנאמר (במדבר יט, ג) ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה באלעזר שהוא סגן ושאר כל הפרות אפילו בכהן גדול דברי ר"מ רבי יוסי בר יהודה ור"ש ורבי אליעזר בן יעקב אומרים אותה באלעזר שהוא סגן ושאר כל הפרות אפילו בכהן הדיוט מצותה בארבעה בגדי לבן של כהן [הדיוט] עשאה בבגדי זהב ובבגדי חול פסולה שאלו תלמידיו של ר' יוחנן בן זכאי פרה במה נעשית אמר להם בבגדי זהב אמרו לו לימדתנו רבינו בבגדי לבן אמר להן יפה אמרתם מעשה שעשו ידי וראו עיני שכחתי ששמעו אזני על אחת כמה וכמה ולא שלא היה יודע אלא שהיה מבקש לזרז התלמידים ויש אומרים הלל הזקן שאלו ולא שלא היה יודע אלא שהיה מבקש לזרז התלמידים שהיה ר' יהושע אומר כל הלומד ולא עמל כאיש הזורע ולא קוצר הלומד תורה ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת רבי עקיבא אומר זמר בתדירא זמר." פי' ושאר כל הפרות אפי' בכ"ג. לשון אפי' לא יתכן ושיבוש הוא דהאי תנא סבר בכ"ג דוקא: (הגה"ה ואי קשיא ההיא דתניא בתוספתא [הזו] ז' כהנים כו' וז' כהנים גדולים בבת אחת לא משתכחי ואפ"ה קתני בזה אחר זה כשרה הא אליבא דרבי יוסי בר' יהודה וחביריו ודלא כר"מ ועוד אי גרסינן כך כמו שכתוב בספרים ראייתו סותרת מדרשו עד כאן): זמר בתדירא זמר. דרך בעלי זמירות שחוזרין על זמירותיהן שלא ישתכחו מהם כך יש לאדם לחזר על משנתו ונקט זמר מלשון (תהלים קיט, נד) זמירות היו לי חוקיך:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
פרת חטאת - שלא לשמה פסולה. דאמר קרא חטאת היא (במדבר יט, ט), ומדקרייה רחמנא חטאת למדנו שהיא טעונה שחיטה לשמה כחטאת:
ורבי אליעזר מכשיר - הואיל והיא נשחטת בחוץ. ואין הלכה כר' אליעזר:
ושלא רחוץ ידים ורגלים פסולה - דחטאת קרייה רחמנא. ולהכי נקט רחוץ ידים ורגלים ולא תנא קידש, דלא שנא קידש בפנים או בחוץ, בין בכלי שרת בין בכלי חול יוצא א:
ור' אליעזר מכשיר - דבבואם אל אהל מועד וגו' או בגשתם אל המזבח ירחצו כתיב (שמות ל, כ). ואין הלכה כר"א:
שלא בכהן גדול פסולה - דכתיב (במדבר יט, ג) ונתתם אותה אל אלעזר, אותה אל אלעזר, ואין שאר הפרות נעשות אלא בכהן גדול:
ור' יהודה מכשיר - דדריש, אותה בסגן, ושאר כל הפרות בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט. והלכה כר' יהודה:
ובבגדי לבן היא נעשית - דכתיב גבי פרה והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחוקת עולם,(במדבר יט, י) וביום הכפורים כתיב (ויקרא טז, לד) והיתה זאת לכם לחוקת עולם, מה עבודת יום הכפורים בבגדי לבן, אף מעשה פרה בבגדי לבן ג:
פירוש תוספות יום טוב
ששחטה שלא לשמה - פי' הר"ב דאמר קרא חטאת היא ומדקרייה רחמנא חטאת כו'. אבל אין לומר דמדכתיב היא דריש שלא לשמה. כדדרשינן בפ"ק דזבחים [דף ו']. ובפ"ק דמנחות דף ד' היא לשמה כשרה כשאר חטאת. דלא דמי. דהכא לא כתיב היא בשחיטה ובהזאה. הר"ש:
או לשמה ושלא לשמה - ע' בפי' הר"ב בפ"ק דזבחים. ומ"ש שם בס"ד ועיין לקמן מ"ג:
ושלא רחוץ ידים ורגלים - כתב הר"ב להכי נקט רחוץ כו'. ולא קתני קדש דל"ש קדש בפנים או בחוץ כו' יוצא. ולא ידעתי מקום לדיוק זה דהא בקדוש בפנים קתני נמי הכי שלא רחוץ ברפ"ב דזבחים. וכן נמי הדין שהוליד. פלוגתא דאמוראי היא בפ"ב דזבחים דף כ' פרה ר"ח בר יוסף אמר מקדש בכלי שרת בפנים ויוצא ר' יוחנן אמר אפי' בחוץ ואפילו בכלי חול ואפילו במקידה של חרס ואי איתא לדיוקי דהר"ב אמאי לא מותבינן מינה לר"ח בר יוסף. ולפחות תסייעיה לר' יוחנן. אלא לאו דיוקא הוא כלל. דהא אף בקדוש שאינו אלא בפנים. קתני נמי שלא רחוץ כו'. ומ"מ זה שפסק הר"ב כר' יוחנן מסתבר כוותיה. משום דרבי יוחנן מרא דגמ' טפי וכך פסק הרמב"ם בפ"ד מהלכות פרה סי' ט"ו ובגמ' אדר"י אי הכי למה לי דמקדש. ומשני כעין עבודה. ולא ידענא טעמא דהתיר במקדה של חרס. דאמאי יגרע כלי זה שלא יהיה מכלי אבנים כשאר כל הכלים והרי כל כלי תשמישיו היו כל ז' הימים בכלי אבנים כמ"ש הר"ב בר"פ דלעיל. ודוחק לדמותו למקלות שחובטין בו [דס"פ דלעיל. דההיא [לאחר] שרפתה. ועיין בפ' דלקמן מ"ד וה' וצ"ע]:
ור"י מכשיר - כתב הר"ב והלכה כר"י כבר כתבתי בזה בפ' דלעיל משנה ח':
ומחוסר בגדים פסולה - כדתני בספרי. ולקח אלעזר הכהן מדמה. הכהן בכהונו. הר"ש:
ובבגדי לבן היתה נעשית' - כתב הר"ב דכתיב גבי פרה כו' ובי"ה כתיב כו'. ואמנם הם ד' כלים (ג"כ) אשר היה לובש (כל) כהן הדיוט לעבודה. ול' התוספתא מצותה בד' בגדי לבן של כהן הדיוט (כתונת מכנסים אבנט ומגבעת) ואם עשאה בבגדי זהב או בבגדי לבן חול פסולה. דמחמיר הרמב"ם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) ולא ידעתי מקום לדיוק זה, דהא בקידוש פנים תני נמי שלא רחץ, ודינו נמי הוא פלוגתא דאמוראי בגמרא, ואי איתא לדיוקיה אמאי לא אותביה למאן דפליג ולסייע למאן דסבירא ליה הכי. אלא, לאו דיוקא הוא כלל, ומ"מ דינו דפסק אמת. ועתוי"ט:
(ב) (על המשנה) פסולה. דכתיב הכהן, בכיהונו. ספרי. הר"ש:
(ג) (על הברטנורא) של כהן הדיוט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' אליעזר: ביוד. ברוב הספרים. ויש דפוסים בכולה מתני' אלעזר בלתי יו"ד:
ושלא בכ"ג פסולה: בתוספתא קתני דברי ר"מ ר' יוסי ב"ר יהודה ור"ש ור"א בן יעקב אומרים אפי' בכהן הדיוט וכמדומה לי שצריך להגיה בתוספתא ר' יוסי ור' יהודה ור"ש ור"א בן יעקב אומרים אפילו בכהן הדיוט וכן מצאתיו אחרי כן בכסף משנה ברייתא בשם ספרי שם פרק ראשון. ומשמע קצת מתוך פי' הרמב"ם ז"ל דגרסי' דברי ר"מ ור' יהודה מכשיר ומכל מקום דלא ממאן דגריס גם בהאי סיפא ור' אליעזר מכשיר או ר' אלעזר:
ובכלי לבן היתה נעשית.: י"ס ובבגדי לבן ותימה אמאי לא קתני ובכלי זהב פסולה ומינה משמע דבכלי לבן היתה צריכה להעשות. ואין לומר דלכתחלה בעינן בכלי לבן ומיהו אם עשאה בכלי זהב כשרה דהא מג"ש דחוקת חוקת ילפינן לה וקיימא לן דחוקה עכובא הוא וכן פסק ג"כ הרמב"ם ז"ל שם רפ"ד וכן מצאתי בתוספתא בהדיא בבגדי זהב או בבגדי חול פסולה ואפשר דכיון דתנא ובמחוסר בגדים פסולה הוי מלה כוללת דכיון דלא עשאה בבגדי לבן כהלכתה ממילא נמי משתמע שאם עשאה בבגדי זהב שהיא פסולה דהוי כמחוסר בגדים. כך נלע"ד:
תפארת ישראל
יכין
ששחטה שלא לשמה: כגון לשם שום קרבן [עיין זבחים מו"ב]. או קבל או וכו'. דכולהו או או קתני:
קבל והזה שלא לשמה או לשמה ושלא לשמה: שעשה א' מג' עבודות הנ"ל בב' מחשבות. ואפילו הקדים מחשבת לשמה לשלש"מ. או שחישב בשעת שחיטה ששוחט לשמה ע"מ לקבל או להזות של"ש [עיין פסחים דסע"א]:
או שלא לשמה ולשמה פסול: דחטאת קריי' רחמנא שיהא דינה כחטאת דפסול של"ש [כפ"ק דפסחים מ"ד]. אבל בשחטה סתם כשרה דקרבנות צבור סכין משכתן למה שהן [כזבחים דו"ב]. וה"ה בשחטה לשם חולין [כלקמן סי' י"א]:
ר"א מכשיר: הואיל וכל מעשי' בחוץ:
ר"א מכשיר: דמדמעשי' בחוץ. אפילו כשאר קרבן לא הוה [ונ"ל דלהכי פלגינהו תנא לב' בבי. משום דבכל חדא אשמעינן רבותא. דנקט שלש לרבותא דת"ק. ונקט שלא רחיץ לרבותא דר"א. דאפילו כשאר קרבן לא הוה]:
ר' יהודה מכשיר: ת"ק דריש מהא דכתיב בפרת משה ונתת אותה לאלעזר. הא לדורות בכה"ג. ור"י דרש הדיוק דהא לדורות בכל כה"ד [כיומא מב"ב]:
ובכלי לכן היתה נעשית: אפילו כשהכה"ג עושה אותה. דילפינן גז"ש חוקת עולם חוקת עולם. דכתיב בפרה ובעובד פנים של יו"כ. ולפיכך כשעשאה כה"ג בבגדי זהב נמי פסולה. מדהו"ל יתור בגדים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת