משנה פרה ד רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) פרת חטאת -

ששחטה שלא לשמה,
קיבל והזה שלא לשמה,
או לשמה ושלא לשמה,
או שלא לשמה ולשמה - פסולה.
רבי אלעזר - מכשיר.
ושלא רחוץ ידים ורגלים - פסולה.
רבי אלעזר - מכשיר.
שלא בכוהן גדול - פסולה.
ורבי יהודה - מכשיר.
ובמחוסר בגדים - פסולה.
ובכלי לבן - היתה נעשית.


(ב) שרפה חוץ מגיתה,

או בשתי גיתות,
או ששרף שתים בגת אחת - פסולה.
הזה, ולא כיון כנגד הפתח - פסולה.
הזה משישית שביעית, וחזר והזה שביעית - פסולה.
משביעית שמינית, וחזר והזה שמינית - כשרה.


(ג) שרפה שלא בעצים,

או בכל עצים,
אפילו בקש, אפילו בגבבה - כשרה.
הפשיטה, וניתחה - כשרה.
שחטה על מנת לאכל מבשרה,
או לשתות מדמה - כשרה.
רבי אלעזר אומר: אין המחשבה פוסלת בפרה.


(ד) כל העסוקין בפרה מתחילה ועד סוף -

מטמאין בגדים,
ופוסלין אותה במלאכה.
אירע בה פסול בשחיטתה - אינה מטמא בגדים.
אירע בה בהזיתה -
כל שעוסק בה לפני פסולה - מטמא בגדים,
ולאחר פסולה - אינו מטמא בגדים,
נמצא חומרה - קולה.
לעולם מועלין בה,
ומרבין לה עצים,
ומעשיה ביום ובכוהן,
והמלאכה פוסלת בה - עד שתיעשה אפר.
והמלאכה פוסלת במים - עד שיטילו את האפר.


הדף הראשי של משנה פרה ד