משנה ערכין ט ניקוד


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א) הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל,
אֵינוֹ מֻתָּר לִגְאֹל פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, טו):
"בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ".
הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן וִירָקוֹן, אוֹ שְׁבִיעִית,
אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן;
נָרָהּ אוֹ הוֹבִירָהּ,
עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
מְכָרָהּ לוֹ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
וְהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת,
הֲרֵי זֶה אוֹכֵל מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת לִשְׁתֵּי שָׁנִים:
(ב) מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָנֶה,
וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָאתַיִם,
אֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָרִאשׁוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, כז):
"לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ".
מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם,
וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָנֶה,
אֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָאַחֲרוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: "לָאִישׁ",
לָאִישׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ.
לֹא יִמְכֹּר בְּרָחוֹק וִיגְאֹל בְּקָרוֹב,
בָּרָע וְיִגְאֹל בַּיָּפֶה;
לֹא יִלְוֶה וִיִגְאַל,
וְלֹא יִגְאַל לַחֲצָאִים.
וּבְהֶקְדֵּשׁ, מֻתָּר בְּכֻלָּן.
זֶה חֹמֶר בְּהֶדְיוֹט מִבְּהֶקְדֵּשׁ:
(ג) הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה,
הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל מִיָּד,
וְגוֹאֵל כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ;
הֲרֵי זֶה כְּמִין רִבִּית,
וְאֵינָהּ רִבִּית.
מֵת הַמּוֹכֵר,
יִגְאַל בְּנוֹ;
מֵת הַלּוֹקֵחַ,
יִגְאַל מִיַּד בְּנוֹ.
אֵינוֹ מוֹנֶה לוֹ שָׁנָה
אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁמָּכַר לוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, ל):
"עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה" (תְמִימָה);
וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "תְּמִימָה",
לְהָבִיא חֹדֶשׁ הָעִבּוּר.
רַבִּי אוֹמֵר:
יִתֵּן לוֹ שָׁנָה וְעִבּוּרָהּ:
(ד) הִגִּיעַ יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא נִגְאַל,
הָיָה חָלוּט לוֹ,
אֶחָד הַלּוֹקֵחַ,
וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: "לַצְּמִיתוּת".
בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה נִטְמָן יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
שֶׁיְּהֵא חָלוּט לוֹ;
הִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן,
שֶׁיְּהֵא חוֹלֵשׁ אֶת מְעוֹתָיו בַּלִּשְׁכָּה,
וִיהֵא שׁוֹבֵר אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס;
אֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה הַלָּה,
יָבוֹא וְיִטֹּל אֶת מְעוֹתָיו:
(ה) כֹּל שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה,
הֲרֵי הוּא כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה,
חוּץ מִן הַשָּׂדוֹת;
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אַף הַשָּׂדוֹת.
בַּיִת הַבָּנוּי בַּחוֹמָה,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵינוֹ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה;
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
כֹּתֶל הַחִיצוֹן הִיא חוֹמָתוֹ:
(ו) עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ חוֹמָתָהּ,
וְשֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,
אֵינָהּ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה.
וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה:
שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָּתִּים
מֻקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,
כְּגוֹן:
קַצְרָה הַיְּשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִים,
וְחַקְרָה שֶׁל גּוּשׁ חָלָב,
וְיָדְפַת הַיְּשָׁנָה,
וְגַמְלָא,
וּגְדוֹד [נ"א: וּגְדוֹר], וְחָדִיד, וְאוֹנוֹ,
וִירוּשָׁלַיִם;
וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:
(ז) בָּתֵּי הַחֲצֵרִים,
נוֹתְנִים לָהֶם כֹּחַ הַיָּפֶה שֶׁבְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה,
וְכֹחַ הַיָּפֶה שֶׁבַּשָּׂדוֹת:
נִגְאָלִין,
וְנִגְאָלִין מִיָּד,
וְנִגְאָלִין כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
כַּבָּתִּים,
וְיוֹצְאִים בַּיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף,
כַּשָּׂדוֹת.
וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי חֲצֵרִים:
שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָּתִּים;
אַף עַל פִּי שֶׁמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,
הֲרֵי אֵלּוּ כְּבָתֵּי חֲצֵרִים:
(ח) יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרַשׁ אֲבִי אִמּוֹ לֵוִי,
אֵינוֹ גּוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה;
וְכֵן לֵוִי שֶׁיָּרַשׁ אֶת אֲבִי אִמּוֹ יִשְׂרָאֵל
אֵינוֹ גּוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, לג): "כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם",
עַד שֶׁיְהֵא לֵוִי וּבְעָרֵי הַלְוִיִּם,
דִּבְרֵי רַבִּי.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אֶלָּא בְּעָרֵי הַלְוִיִּם.
אֵין עוֹשִׂים שָׂדֶה מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה,
וְלֹא מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעָרֵי הַלְוִיִּם;
אֲבָל בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל,
עוֹשִין שָׂדֶה מִגְרָשׁ,
וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה;
מִגְרָשׁ עִיר,
וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲרִיבוּ אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל.
הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם
מוֹכְרִים לְעוֹלָם, וְגוֹאֲלִים לְעוֹלָם,
שֶׁנֶּאֱמַר:
"גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם" (שם כה, לב):