משנה ערכין ז רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) אין מקדישין לפני היובל - פחות משתי שנים,
- ולא גואלין לאחר היובל - פחות משנה.
- אין מחשבין חודשים להקדש - אבל הקדש מחשב חודשים.
- המקדיש את שדהו בשעת היובל -
- נותן בית זרע חומר שעורים - בחמישים שקל כסף.
- היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים,
- או סלעים גבוהים עשרה טפחים - אין נמדדין עמה,
- פחות מכן - נמדדין עמה.
- הקדישה, שתים או שלש שנים, לפני היובל - נותן סלע ופונדיון לשנה.
- אם אמר: "הריני נותן דבר שנה בשנה" -
- אין שומעין לו - אלא נותן כולם כאחד.
- אם אמר: "הריני נותן דבר שנה בשנה" -
(ב) אחד הבעלים - ואחד כל האדם.
- מה בין הבעלים לכל אדם? -
- אלא שהבעלים - נותנין חומש,
- וכל אדם - אין נותנין חומש.
(ג) הקדישה וגאלה - אינה יוצאה מידו ביובל.
- גאלה בנו - יוצאה לאביו ביובל.
- גאלה אחר, או אחד מכל הקרובים,
- וגאלה מידו - אינה יוצאה מידו ביובל.
- גאלה אחד מן הכהנים, והרי היא תחת ידו -
- לא יאמר: "הואיל והרי היא יוצאה לכהנים ביובל,
- הרי היא תחת ידי, והרי היא שלי" - אלא יוצאה לכל אחיו הכהנים.
(ד) הגיע יובל, ולא נגאלה -
- הכהנים נכנסים לתוכה - ונותנין את דמיה,
- דברי רבי יהודה.
- רבי שמעון אומר: נכנסים - אבל לא נותנין.
- רבי אלעזר אומר: לא נכנסין - ולא נותנין,
- אלא נקראת שדה רטושים - עד היובל השני,
- הגיע היובל השני, ולא נגאלה -
- נקראת רטושי רטושים - עד היובל השלישי.
- הכהנים נכנסים לתוכה - ונותנין את דמיה,
- לעולם, אין הכהנים נכנסים לתוכה - עד שיגאלנה אחר.
(ה) הלוקח שדה מאביו -
- ומת אביו, ואחר כך הקדישה - הרי היא כשדה אחוזה.
- הקדישה, ואחר כך מת אביו -
- הרי היא כשדה מקנה - דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה, ורבי שמעון אומרין: כשדה אחוזה,
- שנאמר: "ואם את שדה מקנתו, אשר לא משדה אחוזתו" (ויקרא כז כב),
- שדה - שאינה ראויה להיות שדה אחוזה,
- יצאת זו - שהיא ראויה להיות שדה אחוזה.
- שדה מקנה - אינה יוצאה לכהנים ביובל,
- שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו.
- כהנים ולויים - מקדישין לעולם, וגואלין לעולם,
- בין לפני היובל - בין לאחר היובל.
הדף הראשי של משנה ערכין ז
משנה ערכין, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב