משנה ערכין ז רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) אין מקדישין לפני היובל - פחות משתי שנים,

ולא גואלין לאחר היובל - פחות משנה.
אין מחשבין חודשים להקדש - אבל הקדש מחשב חודשים.
המקדיש את שדהו בשעת היובל -
נותן בית זרע חומר שעורים - בחמישים שקל כסף.
היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים,
או סלעים גבוהים עשרה טפחים - אין נמדדין עמה,
פחות מכן - נמדדין עמה.
הקדישה, שתים או שלש שנים, לפני היובל - נותן סלע ופונדיון לשנה.
אם אמר: "הריני נותן דבר שנה בשנה" -
אין שומעין לו - אלא נותן כולם כאחד.


(ב) אחד הבעלים - ואחד כל האדם.

מה בין הבעלים לכל אדם? -
אלא שהבעלים - נותנין חומש,
וכל אדם - אין נותנין חומש.


(ג) הקדישה וגאלה - אינה יוצאה מידו ביובל.

גאלה בנו - יוצאה לאביו ביובל.
גאלה אחר, או אחד מכל הקרובים,
וגאלה מידו - אינה יוצאה מידו ביובל.
גאלה אחד מן הכהנים, והרי היא תחת ידו -
לא יאמר: "הואיל והרי היא יוצאה לכהנים ביובל,
הרי היא תחת ידי, והרי היא שלי" - אלא יוצאה לכל אחיו הכהנים.


(ד) הגיע יובל, ולא נגאלה -

הכהנים נכנסים לתוכה - ונותנין את דמיה,
דברי רבי יהודה.
רבי שמעון אומר: נכנסים - אבל לא נותנין.
רבי אלעזר אומר: לא נכנסין - ולא נותנין,
אלא נקראת שדה רטושים - עד היובל השני,
הגיע היובל השני, ולא נגאלה -
נקראת רטושי רטושים - עד היובל השלישי.
לעולם, אין הכהנים נכנסים לתוכה - עד שיגאלנה אחר.


(ה) הלוקח שדה מאביו -

ומת אביו, ואחר כך הקדישה - הרי היא כשדה אחוזה.
הקדישה, ואחר כך מת אביו -
הרי היא כשדה מקנה - דברי רבי מאיר.
רבי יהודה, ורבי שמעון אומרין: כשדה אחוזה,
שנאמר: "ואם את שדה מקנתו, אשר לא משדה אחוזתו" (ויקרא כז כב),
שדה - שאינה ראויה להיות שדה אחוזה,
יצאת זו - שהיא ראויה להיות שדה אחוזה.
שדה מקנה - אינה יוצאה לכהנים ביובל,
שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו.
כהנים ולויים - מקדישין לעולם, וגואלין לעולם,
בין לפני היובל - בין לאחר היובל.


הדף הראשי של משנה ערכין ז