משנה סנהדרין ט ניקוד
(א)
וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין:
- הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ,
- וּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה.
- יֵשׁ בִּכְלַל אִשָּׁה וּבִתָּה,
- בִּתּוֹ, וּבַת בִּתּוֹ, וּבַת בְּנוֹ,
- וּבַת אִשְׁתּוֹ, וּבַת בִּתָּהּ, וּבַת בְּנָהּ,
- חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו.
- וְאֵלּוּ הֵן הַנֶּהֱרָגִים:
- הָרוֹצֵחַ,
- וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת.
- רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְּבַרְזֶל,
- וְכָבַשׁ עָלָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם,
- וָמֵת,
- חַיָּב.
- דְּחָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר וְיָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם,
- וָמֵת,
- פָּטוּר.
- שִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב,
- שִׁסָּה בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ,
- פָּטוּר.
- הִשִּׁיךְ בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ,
- רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב,
- וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים.
- שִׁסָּה בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ,
- הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ,
- בֵּין בְּאֶבֶן בֵּין בְּאֶגְרוֹף,
- וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה,
- וְהוּקַל מִמַּה שֶּׁהָיָה,
- וּלְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וָמֵת,
- חַיָּב.
- רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
- פָּטוּר,
- שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר:
נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם,
- לַנָּכְרִי, וְהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל,
- לַנְּפָלִים, וְהָרַג בֶּן קַיָּמָא,
- פָּטוּר.
- נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹתוֹ עַל מָתְנָיו,
- וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו,
- וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ,
- וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ,
- וָמֵת,
- פָּטוּר.
- נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹתוֹ עַל לִבּוֹ,
- וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ,
- וְהָלְכָה לָהּ עַל מָתְנָיו,
- וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו,
- וָמֵת,
- פָּטוּר.
- נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל,
- וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית הַגָּדוֹל,
- וְהָלְכָה לָהּ עַל הַקָּטָן,
- וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַקָּטָן,
- וָמֵת,
- פָּטוּר.
- נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַקָּטָן,
- וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַקָּטָן,
- וְהָלְכָה לָהּ עַל הַגָּדוֹל,
- וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל,
- וָמֵת,
- פָּטוּר.
- אֲבָל נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת עַל מָתְנָיו,
- וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו,
- וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ, וָמֵת,
- חַיָּב.
- נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל,
- וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל,
- וְהָלְכָה לָהּ עַל הַקָּטָן, וָמֵת,
- חַיָּב.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה,
- פָּטוּר:
- אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה,
רוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, כֻּלָּן פְּטוּרִין.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- כּוֹנְסִין אוֹתָן לְכִפָּה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- כָּל חַיְּבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה, נִדּוֹנִין בַּקַּלָּה.
- הַנִּסְקָלִין בַּנִּשְׂרָפִין,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- נִדּוֹנִין בִּסְקִילָה, שֶׁהַשְּׂרֵפָה חֲמוּרָה;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- נִדּוֹנִין בִּשְׂרֵפָה, שֶׁהַסְּקִילָה חֲמוּרָה.
- אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן:
- אִלּוּ לֹא הָיְתָה שְׂרֵפָה חֲמוּרָה, לֹא נִתְּנָה לְבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה.
- אָמְרוּ לוֹ:
- אִלּוּ לֹא הָיְתָה סְקִילָה חֲמוּרָה,
- לֹא נִתְּנָה לִמְגַדֵּף וּלְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- הַנֶּהֱרָגִין בַּנֶּחֱנָקִין,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּסַיִף;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּחֶנֶק:
מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין,
- נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה.
- עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי מִיתוֹת,
- נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- נִדּוֹן בַּזִּקָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָה עָלָיו:
מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה,
- בֵּית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ לְכִפָּה,
- וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין,
- עַד שֶׁכְּרֵסוֹ מִתְבַּקַּעַת.
- הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים,
- מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכִפָּה,
- וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ:
הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה,
- וְהַמְּקַלֵּל בְּקוֹסֵם,
- וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית,
- קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ.
- כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּטֻמְאָה,
- אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין,
- אֶלָּא פִּרְחֵי כְּהֻנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה,
- וּמַפְצִיעִין אֶת מוֹחוֹ בִּגְזִירִין.
- זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ,
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בְּחֶנֶק;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בִּידֵי שָׁמָיִם:
משנה סנהדרין, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב