משנה סוכה א ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק א · משנה ב | >>
העושה סוכתו תחת האילן, כאילו ז עשאה בתוך הבית.
סוכה על גבי סוכה, העליונה כשרה, והתחתונה פסולהח.
רבי יהודה אומר, אם אין דיורין בעליונה, התחתונה כשרה.
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ תַּחַת הָאִילָן, כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
סֻכָּה עַל גַּבֵּי סֻכָּה, הָעֶלְיוֹנָה כְּשֵׁרָה, וְהַתַּחְתּוֹנָה פְּסוּלָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אֵין דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה, הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה.
העושה סוכתו - תחת האילן,
- כאילו עשאה - בתוך הבית.
- סוכה - על גבי סוכה,
- העליונה - כשרה.
- והתחתונה - פסולה.
- רבי יהודה אומר:
- אם אין בה דיורין - בעליונה,
- אף התחתונה - כשרה.
- אם אין בה דיורין - בעליונה,
רוצה באמרו דיורין - שלא תהיה ראויה לדירה.
והוא כי כשתהיה התחתונה חלשה כל כך, שאינה יכולה לסבול בשום פנים מה שפורשין עליה מכרים וכסתות, אין מחלוקת כי התחתונה כשרה, לפי שאנחנו על גג העליונה נסמוך.
ואם היא חזקה כל כך שתוכל לקבל מה שפורשין עליה מכרים וכסתות, אין מחלוקת כי התחתונה פסולה.
ואם יכולה לקבל כרים וכסתות על ידי הדחק והגג מתנועע בהם, בזה חולקין רבי יהודה וחכמים. וכל זה בתנאי שיהיה החלל שבין שתי הגגות עשרה טפחים או יותר, אבל פחות מעשרה תהיה התחתונה כשרה.
ואין הלכה כרבי יהודה:
כאלו עשאה בתור הבית - ופסולה:
תחתונה פסולה - דשני סככין יש לה. וקרא קא פסיל סוכה שתחת הסוכה:
אם אין דיורין בעליונה - שאינה ראויה לדירה, כגון שאין גג התחתונה יכולה לסבול כרים וכסתות של עליונה. ולא נחלקו ת"ק ורבי יהודה כשאינה יכולה לסבול כלל, דבהא כולי עלמא מודו שהתחתונה כשרה בסכך העליונה, שהגג שלה אינו חשוב גג, ולא הויא סוכה שתחת הסוכה. ואם היא בריאה ויכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה, כ"ע לא פליגי שהיא פסולה. כי פליגי כשיכולה לקבל ע"י הדחק, כגון שגג התחתונה מתנועע ורופף מכרים וכסתות של עליונה, ת"ק סבר דבהכי מקרי סוכה שתחת הסוכה ופסולה, ור"י סבר כיון שאינה מקבלת כרים וכסתות של עליונה אלא על ידי הדחק, אינו חשוב גג, ואין זו סוכה שתחת הסוכה ט. ואין הלכה כר"י:
כאילו עשאה בתוך הבית. מבסכת חסר כתיב. ולא תחת הבית ולא תחת האילן במשמע. כמו לקמן בסמוך בענין סוכה תחת סוכה. והא דתלי לה בתוך הבית והל"ל פסולה דהא מחד קרא נפקא. אלא לאשמועינן דדוקא כשהאילן דומיא דבית מה בית צילתו מרובה מחמתו אף אילן כן. אבל כשחמתו מרובה מצילתו וחבטן ועירבן עם הסכך הכשר כשר כמו במשנה ד' ואי מהתם ה"א ה"מ בדיעבד אבל לכתחלה לא קמ"ל. גמרא:
ותחתונה פסולה. דכתיב בסכת תשבו. וכתיב חסר לומר דתרי סוכות היינו סוכה תחת סוכה פסולה. וכתבו התוספות אפי' למ"ד יש אם למקרא [כמו שכתב הר"ב במשנה ח' פ"ח דתרומות] מודה דלא לחנם נכתב המסורת וכי פליגי במלתא דמכחשי אהדדי. עיין רפ"ג ועיין בד"ו ע"ב בתוספות בד"ה ורבי שמעון סבר כו':
רבי יהודה אומר אם אין דיורין כו'. פירש הר"ב דכי פליגי כשיכולה לקבל על ידי הדחק כו' דתנא קמא סבר כו'. בגמרא. וכתב הר"ן דתנא קמא לטעמיה אזיל דסבירא ליה לעיל דירת עראי בעינן. ור"י לטעמיה אזיל דסבירא ליה דירת קבע בעינן:
(ז) (על המשנה) כאלו כו':מבסכת חסר כתיב ולא תחת חבית ולא תחת האילן במשמע. ואילן דומיא דבית דצילתו מרובה כו' אף אילן כן אבל כשחמתו מרובה וחבטן ועירבן עם הסכך הכשר, כשר כמו במשנה ד'. גמרא:
(ח) (על המשנה) והתחתונה פסולה. דכתיב בסכת תשבו חסר לומר דתרי סוכות היינו סוכה תחת סוכה פסולה. גמרא:
(ט) (על הברטנורא) ות"ק לטעמיה אזיל דס"ל דירת עראי, בעינן ור"י לטעמיה דס"ל דירת קבע בעינן. הר"נ.
העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית: דפסולה כדתניא בברייתא בגמ' ואפי' הויא מסוככת כהלכתה שצלתה מרובה מחמתה מעצמה בלא צרוף אילן אפ"ה פסולה ולישנא דמתני' הכי דייק דקתני העושה סוכתו דמשמע סוכה כשרה כראוי הר"ן ז"ל. ועוד כתב והא דפרכי' בגמ' והא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר פי' שאע"פ שהסוכה בעצמה צלתה מרובה מחמתה כמו שכתבתי במשנתנו אפ"ה כיון שצל האילן שהוא פסול עומד למעלה הרי הוא מבטל על סכך כשר שהוא למטה ממנו שהרי אינו משמש כלום כיון שהעליון מיצל עליו ונמצא שמצטרף הכא סכך פסול של אילן עם סכך כשר שאינו תחת האילן שבשניהם נעשית הסוכה צלתה מרובה מחמתה וראוי שתפסל עד שיהא צל האילן מעט כ"כ דבלאו סכך שתחתיו יהא חמתה של סוכה מרובה מצלתה אבל בלאו הכי מיפסלא. ל"ש קדם אילן לסוכה ול"ש קדמה סוכה לאילן שלא כדברי קצת המפרשים דאמרי דכל שקדמה סוכה לאילן לא אמרי' בהי דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ע"כ. אבל תוס' והרא"ש ז"ל פירשו דמיירי שאין הסוכה צלתה מרובה מחמתה אלא מחמת אילן הפסול שמשלימו דאי צלתה מרובה מחמתה בלא אילן לא מיפסלא מחמת צרוף סכך פסול כיון דכי שקלת ליה לפסול אכתי צלתה מרובה וכן משמע לשון צרוף להשלים השיעור כמו שני סדינין מצטרפין ע"כ: וביד פ"ה דהלכות סוכה סימן י"ב כ"ב ובטור א"ח סימן תרכ"ו ותרכ"ח. ובגמ' אמר רבא לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו אבל אילן שחמתו מרובה מצלתו כשרה ממאי מדקתני כאילו עשאה בתוך הבית למה לי למיתני כאלו עשאה בתוך הבית הא מההוא קרא דנפקא לן תוך הבית נפקא לן תחת האילן כדלקמן בסמוך ולמה לי למיתלי האי בהאיך ליתני פסולה אלא הא קמ"ל דאילן דומיא דבית מה בית צלתו מרובה מחמתו אף אילן צלתו מרובה מחמתו ופרכינן וכי צלתו מרובה מחמתו מאי הוי הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ומשני רב פפא דמיירי כשחבטן פרש"י כשהשפיל ענפיו והא קמ"ל דמ"ד ניגזור היכא דחבטן והשפילן אטו היכא דלא חבטן קמ"ל דלא גזרינן והא דתנינן בסמוך הדלה עליה את הגפן וכו' וכשחבטן מיירי נמי התם איצטריך מ"ד ה"מ בדיעבד כדקתני הדלה אבל לכתחלה אימא דלא שרינן ליה לחבטן ולהשפילן קמ"ל. ומצאתי שכתב הרז"ה ז"ל וז"ל וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי הא קא מצטרף בהדי סכך כשר פי' שמשעה שהוסיף משהו סכך כשר על סוכי האילן נצטרפו זה לזה ונעשית בהם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בצרוף סוכי האילן שהם סכך פסול ואע"פ שהוסיף אחר מכאן סכך כשר אינו מועיל שהרי נעשית הסוכה כבר צלתה מרובה מחמתה ואוקמה רב פפא כשחבטן כלומר שחבט ענפי האילן עד שנשרו כל העלין ממנו דגלי אדעתיה דלא ניחא ליה בצלו של אילן כלל ונעשה האילן כעומד בפני עצמו ולא מצטרף לצל סוכה ואפילו לכסות בהן לכתחלה מותר ולא אמרן אלא באילן שחמתו מרובה מצלתו אבל אם צלתו מרובה מחמתו אע"פ שחבטן אם לסכך תחתיו פסולה דהויא לה סוכה שתחת האילן וכ"ש אם סיכך על גביו דרחמנא פסלה כדכתיב בסוכות תשבו ולא בסוכה שתחת הסוכה ולא בסוכה שתח' האילן וכ"ש אילן שתחת הסוכה ואם סיכך על גביו ועמד האילן למטה מן הסוכה והוא חמתו מרובה מצלתו אם חבט עד שנשרו עליו דגלי אדעתיה דלא ניחא ליה בצל דידיה אם רבה עליו סכך כשר סוכתו כשירה והיינו דתנן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום כלומר שהדלה אותה על דפנות הסוכה וסיכך על גבן פסולה ואם היה סכוך הרבה מהן כשרה ואוקימנא בשחבטן שאין רוב הסיכוך מבטל האילן עד שיחבוט אותו וישיר את עליו. ונ"ל אם לאחר שהשלים את הסיכוך כהלכתו הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת בין שהדלה אותה ע"ג הסיכוך בין שהדלה אותה על הדפנות תחת הסיכוך אם היתה חמתו של האילן בעצמו מרובה מצלתו אינו פוסל את הסוכה ואע"פ שלא חבטו ואין בזה משום צרוף סכך פסול בסכך כשר שכבר קדם הכשר את הפסול אבל אם היתה צלתו של האילן מרובה מחמתו אין קדימת הסכך הכשר ולא החיבוט מועיל כלום בין שסיכך ע"ג האילן בין שסיכך תחתיו דהויא לה סוכה שתחת האילן ורחמנא פסלה וכ"ש אילן שתחת הסוכה. ושמעתי משם חכמי הדור שהכשירו אף בזו ולא נ"ל דבריהם דתניא בברייתא וכו' עד וזה הפי' שפירשנו בהא דרב פפא דאוקמה למתני' בחבטן למדנו אותו מדברי הגאונים ז"ל שמצינו בחבוריהם כך הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבן פסולה ואפי' היה הסכך מהם הרבה ואם חבטן עד שנשרו עליהן כשרה ויש לרב ר"ש יצחקי ז"ל פי' אחר שהיא מפ' אותו כענין חבוט רמי כלומר שהשפילן ועירבן עם הסכך הכשר וקשיא לן על הדין פירושא הא דתנן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת וכו' דאוקימנא בשחבטן והרי הסיכוך למעלה מהן הוא דקתני סיכך על גבן ואין זו השפלה אלא העלאה עכ"ל ז"ל בקיצור קצת:
סוכה ע"ג סוכה: גמ' ת"ר בסוכות תשבו ולא בסוכה שתחת הסוכה ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה שבתוך הבית דבסכת כתיב לשון יחיד למעוטי סוכה שתחת סוכה:
התחתונה פסולה: גמ' וכמה יהא בין סוכה לסוכה ותפסל התחתונה אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרויהו עד ד' שלא מצינו מקום חשוב פחות מד' לא כרמלית ולא רה"י ושמואל אמר עשרה דכהכשרה כך פסולה מה הכשרה בעשרה אף פסולה בעשרה:
ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה: ואית דגרסי אם אין דיורין בעליונה אף התחתונה כשרה. וכן הוא בפסקי הרא"ש ז"ל. ונלע"ד שהוא טעות דפוס שם שהרי גם היא ז"ל כתב כלשון הר"ן ז"ל דת"ק אזיל לטעמיה ור' יהודה אזיל לטעמיה דמשמע דדוקא התחתונה כשרה משום דעליונה לא מיקריא סוכה דהא לא הויא דירת קבע כיון שאינה יכולה לקבל אלא ע"י הדחק ולא הויא סוכה שתחת סוכה ורבנן ס"ל אפכא דעליונה דוקא כשרה דהא סגי לן בסוכה בדירת עראי וכיון שמקבלת התחתונה כרים וכסתות של עליונה אפי' שהוא ע"י הדחק מיתכשרא עליונה ותחתונה מיפסלא מטעם סוכה שתחת סוכה. ומ"מ מלשון הרמב"ם ז"ל דבפ"ה דהלכות סוכה סימן כ"ב יש להסתפק ג"כ בגרסתו במשנה במילתיה דר' יהודה וז"ל שם העושה סוכה ע"ג סוכה התחתונה פסולה כמי שעשה סוכה בתוך הבית והעליונה כשרה בד"א שהתחתונה פסולה בשהיה גובה חלל העליונה עשרה טפחים או יתר והיה גג התחתונה יכול לקבל כרים וכסתות של עליונה אפי' ע"י הדחק אבל אם אין גובהה של עליונה עשרה או שלא היתה התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אפי' ע"י הדחק אף התחתונה כשרה והוא שלא יהיה גובה שתיהן יותר על עשרים אמה שהתחתונה בסכך העליונה היא ניתרת ע"כ. והכריח הרב בכסף משנה דלא גרסי מלת אף בלשון הרמב"ם ז"ל אכן הרב בעל לחם משנה נדחק לקיים גירסת מלת אף בלשון הרמב"ם ז"ל ע"ש. ומינה נלע"ד דלהרמב"ם ז"ל אפשר דגריס מלת אף במילתיה דר' יהודה ויהיו שתיהן כשרות בתנאים הנזכרים חוץ מתנאי שתהא התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אפי' ע"י הדחק דלר' יהודה לא מיתכשרא העליונה ג"כ אלא אדרבא בתנאי שתהא התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות שלא ע"י הדחק כלל ואז שתיהן כשרות ונ"מ שאם הם סוכות גדולות וחצי הסוכה התחתונה מסוכך בסכך חזק והחצי ריקם מכל וכל העליונה מתכשרא בסכך החצי של התחתונה שהרי הוא חזק ודירת קבע שמיה והתחתונה מתכשרא בגג החצי של העליונה שהרי הוא בתוך עשרים לקרקעית התחתונה. ומן הירושלמי משמע דלא גרסי מלת אף דה"ג התם ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה מה דיורין ממש או אפי' ראויה לדיורין מן מה דתנא חד סב קומי ר' זעירא ואפילו התחתונה כשרה לית בר נש אמר אפילו אלא דהוא מודה על קדמייתא הדא אמרה דיורין ממש ע"כ:
יכין
י) כאלו עשאה בתוך הבית ופסול. מיהו אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלי האילן, והאילן חמתו מרובה מצילתו ועירב הסכך פסול עם הכשר, אף שניכר הפסול במקומו כשר (מג"א תרכ"ו סק"ד).
יא) והתחתונה פסולה מדכתיב בסוכת לשון יחיד, והרי התחתון יושב תחת ב' סככים. ודוקא שיש ביניהן י' טפחים.
יב) התחתונה כשרה אם אין הסכך שעל גבי תחתונה יכולה לקבל כלי בית שבעליונה אפילו על ידי הדחק, גם לת"ק שתיהן כשרות. ורק פלוגתייהו, ביכול הסכך של תחתונה לקבל הכלי בית שבעליונה ע"י הדחק, דאז הו"ל התשמיש של תחתונה רק עראי ור"י לטעמיה דס"ל סוכה דירת קבע בעינן והו"ל העראי כמאן דליתא. והלכה כת"ק (תרכ"ח).
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת