משנה נידה ח רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הרואה כתם על בשרה -

כנגד בית תורפה - טמאה,

ושלא כנגד בית תורפה - טהורה.

על עקבה, ועל ראש גודלה - טמאה.

על שוקה, ועל פרסותיה -

מבפנים - טמאה,

מבחוץ - טהורה.

על הצדדין -

מכאן ומכאן - טהורה.

ראת על חלוקה -

מחגור ולמטן - טמאה,

מחגור ולמעלן - טהורה.

ראת על בית יד של חלוק -

אם מגיע כנגד בית תורפה - טמאה,

ואם לאו - טהורה.

היתה פושטת ומתכסה בו בלילה -

כל מקום שנמצא בו דם - טמאה, מפני שהוא חוזר.

וכן בפליון.

(ב) ותולה - בכל דבר שהיא יכולה לתלות.

שחטה בהמה חיה ועוף, ונתעסקה בכתמים,

או שישבה בצד העוסקין בהן,

הרגה מאכלת - הרי זו תולה בה.

עד כמה היא תולה?

רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר:

עד כגריס של פול,

ואף על פי שלא הרגה.

ותולה בבנה, ובבעלה.

אם יש בה מכה,

והיא יכולה להתגלע ולהוציא דם - הרי זו תולה בה.

(ג) ומעשה באשה אחת, שבאת לפני רבי עקיבה,

אמרה לו: ראיתי כתם.

אמר לה: שמא מכה היתה ביך?

אמרה לו: הין, וחיית.

או שמא יכולה היא להיגלע ולהוציא דם?

אמרה לו: הין.

וטיהרה רבי עקיבה.

ראה תלמידיו מסתכלין זה בזהץ

אמר להם: מה לדבר קשה בעיניכם,

שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר, אלא להקל,

שנאמר: "ואשה כי תהיה זבה, דם יהיה זובה בבשרה" (ויקרא טו יט),

ולא כתם.

(ד) עד שהוא נתון תחת הכר,

ונמצא עליו דם -

אם עגול - טהור,

ואם משוך - טמא,

דברי רבי אלעזר ברבי צדוק.

הדף הראשי של משנה נידה ח

משנה נידה, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב