משנה נידה ח א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ח · משנה א | >>
הרואה כתם על בשרה כנגד בית התורפה, טמאה.
ושלא כנגד בית התורפה, טהורהא.
על עקבה, ועל ראש גודלהג, טמאה.
על שוקה ועל פרסותיה, מבפנים, טמאה.
מבחוץ, טהורה.
ועל הצדדין מכאן ומכאן, טהורה.
ראתה על חלוקה, מן החגור ולמטה, טמאהד.
מן החגור ולמעלה, טהורה.
ראתה על בית יד של חלוק, אם מגיע כנגד בית התורפה, טמאה.
ואם לאו, טהורה.
היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה, כל מקום שנמצא בו כתם, טמאה, מפני שהוא חוזר.
וכן בפליום.
הרואה כתם על בשרה -
- כנגד בית תורפה - טמאה,
- ושלא כנגד בית תורפה - טהורה.
- על עקבה, ועל ראש גודלה - טמאה.
- על שוקה, ועל פרסותיה -
- מבפנים - טמאה,
- מבחוץ - טהורה.
- על הצדדין -
- מכאן ומכאן - טהורה.
- ראת על חלוקה -
- מחגור ולמטן - טמאה,
- מחגור ולמעלן - טהורה.
- ראת על בית יד של חלוק -
- אם מגיע כנגד בית תורפה - טמאה,
- ואם לאו - טהורה.
- היתה פושטת ומתכסה בו בלילה -
- כל מקום שנמצא בו דם - טמאה, מפני שהוא חוזר.
- וכן בפליון.
למה שאמר כנגד בית התורפה טמאה, ביאר המקום אשר הוא כנגד בית התורפה. אמנם עקבה, הנה אפשר שיקרב באבר ממנה. אמנם גודלה, הוא אצבע מאצבעות רגליה, הנה אי אפשר בו זה. אמנם אמרו על ראש גודלה טמא, לפי שאנחנו נאמר שלפעמים יוטף עליו הדם בעת לכתה וזה אפשר, וכן התבאר בתלמוד.
ומבפנים - הוא המקום המדובק בעת האסף הרגלים והשוקיים אחד מהן לאחרת, והאדם עומד.
ואמרו על הצדדים מכאן ומכאן - רוצה לומר מה שיטה אל הפנים, או מה שיטה אל השדרה מן הירכיים והשוקיים בעת התחברם כמו שסיפרנו.
ובית יד של חלוק - מבואר.
והפליון - הוא האזור אשר יחגרו בו:
הרואה כתם - כנגד בית התורפה. בית הערוה:
טמאה - דאיכא למימר, דם מאותו מקום נפל:
על עקבה - זמנין דמתרמי ונגע באותו מקום ב:
ועל ראש גודלה - דבהדי דפסעה מתרמי גודל שברגלה להיות תחת אותו מקום ודם נוטף עליו:
על שוקה ועל פרסותיה מבפנים טמאה - כשאדם עומד ומחבר רגליו ושוקיו זו בזו, כל מה שמחובר מהם זו עם זו, קרוי לפנים:
מבחוץ - מכאן ומכאן:
ועל הצדדין - אחורי השוק כל גובהן כנגד העקב, ולפניו כל גובהן כנגד הרגל, קרויים צדדים:
מן החגור ולמטה - כנגד בית התורפה הוא:
אם מגיע כנגד בית התורפה - כגון שנמצא בראש בית ידה סמוך ליד, שפעמים שפושטתן מזרוע ונופל כנגד מטה:
ואם לאו - שלא כנגד בית התורפה, כגון שנמצא סמוך לכתפות:
שהוא חוזר - פעמים שראש החלוק נהפך כנגד פניה של מטה:
וכן בפוליון - מטפחת שהיא מתכסה בו:
כנגד בית התורפה. פירש הר"ב בית הערוה ולהלן במ"ח פ"ח [דתרומות תנן אם היתה מונחת במקום התורפה. פי' מקום מבוזה שאינו מוצנע ולשון יווני ובלע"ז נמי לדבר שאינו הגון קורין תורפי. ותרגום לעג וקלס (תהלים מד) ממנקותא ותרפותא. ערוך]:
שלא כנגד בית התורפה טהורה. פי' דכיון שא"א שנטף שם מן התורפה לשמא הביאתו שם בידיה לא חיישינן. וכדאמרינן בגמרא (דף נח) דאין מחזיקין טומאה ממקום למקום ב"י סי' ק"ץ בשם הרשב"א:
על עקבה כו'. פירושא דרישא. ולשון הרמב"ם בפ"ט מהא"ב (הלכה ח') כיצד נמצא על עקבה וכו' ומ"ש הר"ב זמנין דמתרמי ונגע באותו מקום לשון הרמב"ם בעת ישיבתה. ועיין לשון רש"י שהעתקתי במשנה ב' פ"ד דשבת (ד"ה מטלטלין):
ועל ראש גודלה. לרבותא נקט על ראש גודלה. וכ"ש לשאר הרגל כך דקדק הב"י מדברי הרשב"א:
ראתה על חלוקה מן החגור ולמטה טמאה. פי' חגור סינר שחוגרות בו הנשים לצניעות. ועל חלוקה כל שהוא למטה מן החגור ל"ש כנגד בית התורפה ל"ש מן הצדדים. לפי שחלוק עשוי להתהפך ומה שלאחריה חוזר לפניה וכל שהוא למטה מן החגור פעמים שהוא מכוון כנגד בית התורפה. ב"י בשם הרשב"א. ונ"ל דאצ"ל דמה שמן בית התורפה ולמעלה עד החגור דודאי דחיישינן דמתרמי כנגד בית התורפה ע"י שחייה ששחתה דשכיחא טובא שתשחה ובעת השחיי' מגיע החלוק מה שתחת החגורה עד למטה כנגד בית התורפה:
וכן בפליום. והרב העתיק בפליון ופי' מטפחת שהיא מתכסה בו ולכאורה שמתכסה בו כולה קאמר וכי הא דפי' הר"ב בריש פכ"ט דכלים הפליון סדין שמתעטף בו כולו. אלא דהתם הקשתי לשאול משום דבמתני' קתני אפליון של ראש ואילו דהכא דסתמא קתני ניחא לפרושי שמתכסה בו כולה. אלא דקשיא לי נמי ממאי דכתב הכא מטפחת וסתם מטפחת אינו כלי גדול כל כך שמתכסה בו כולה כדמוכחי ג' מטפחות דתנן במשנה י"ד פכ"ד דכלים. וממאי דכתבתי נמי בריש פכ"ט דכלים. דמדברי הר"ב דפרק כל כתבי מצאנו ראינו דפליון דבגמ' דהתם דמפרשי מצנפת וידוע שהמצנפת נעשה למכסה על הראש ולכן נראה גם בכאן לאו מתכסה כולה קאמר אלא מתכסה על ראשה בלבד. ול' הרמב"ם דהתם פכ"ט דכלים פוליון של ראש המטפחת אשר ישימו הנשים על ראשן ע"כ. אבל בכאן העתיק הרמב"ם פוליום כגירסת הספר ומפרש שהוא האזור אשר חגרו בו. ואף רש"י העתיק פוליום. אבל מפ' שהוא מעפורת שמתכסה בו. והמגיד פ"ט מהא"ב כ' י"א מעפורת שהוא מכסה בו ראשו ע"כ. וכ"כ הטור סי' ק"ץ וכ"כ ב"י בשם הרשב"א וכתב ב"י דדוקא בכסוי בעלמא ואינו מקושר יפה אבל אם קשרה בו ראשה וכשנעורה מצאתו ג"כ קשור יפה פשיטא שאינה חוששת לו דהא חזינן שלא נתהפך ולא חזר אילך ואילך:
(א) (על המשנה) טהורה. דכיון שאי אפשר שנטף שם מן התורפה, לשמא הביאתו שם בידיה לא חיישינן. וכדאיתא בגמרא דאין מחזיקין טומאה ממקום למקום. ב"י:
(ב) (על הברטנורא) לשון הר"מ, בעת ישיבתה:
(ג) (על המשנה) גודלה. לרבותא נקט. וכל שכן לשאר הרגל. ב"י:
(ד) (על המשנה) טמאה. ואפילו מן הצדדים, לפי שעשוי להתהפך, וכל שלמטה מן החגור פעמים שהוא מכוון כנגד בית התורפה. ב"י. ועתוי"ט:
כנגד בית התורפה טמאה: מתוך סוגית הגמ' משמע אע"ג דלא ארגישא. והגיה ה"ר יהוסף ז"ל בכולי מתני' תרפה ומחק הה"א והוי"ו. ונראה שרוצה לומר דתרף על משקל חדש ובכנוי חדשה ה"נ תרפה בכנוי דנקבה וכן הגיה בכולה מתני' אמנם בית התורפה דבפ"ח דתרומות לא שלח ידו ושם צ"ל דהה' יתירא. גם מלות ועל הצדדין מכאן ומכאן מחקם וכתב לא מצאתי זה בכל הספרים ע"כ:
ועל ראש גודלה: דבהדי דפסעה מתרמי גודל שברגלה וכו'. הא לאו הכי לא אמרי' זימנין דנגע גודלה בעקבה דלא מחזקינן טומאה ממקום למקום. ובגמ' פריך והתניא נמצאת על קשרי אצבעותיה היינו גב היד וגב היד אפי' בשעת בדיקה לא נגע אלא לאו משום דאמרינן בדקה בחדא ידא ונגעה באידך ידא ומשני שאני ידא דכולה עבידא דנגעה:
כל מקום שנמצא בו דם וכו': כך מ"מ:
וכן בפלייון: גרסי' אכן בערוך נראה דגריס פליוס בסמך:
יכין
כנגד בית התורפה: ערוה. ולשון בזיון הוא:
על עקבה: אפילו מה שנוגע מכף בקרקע. דכשישיבתה כישמעאלים. אפשר לדם לנטף שם [כפרישה י"ד ק"צ]:
ועל ראש גודלה: דבהלוכה מתרמי נגד ערוה. ודם נוטף לשם. וכ"ש שאר פיסת הרגל:
על שוקה ועל פרסותיה מבפנים: כל שאפשר להדביקם יחד נקרא מבפנים:
ועל הצדדין מכאן ומכאן: ר"ל אחורי שוק ולפניו:
מן החגור ולמטה: אפי' דצדדים. דכתונת שאני דמתהפך:
ואם לאו: דנמצא סמוך לכתף:
וכן כפליום: מטפחת שכסתה בו ראשה, ודוקא בלא קשרתו. דאפשר שיתגלגל נגד הערוה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רמב"ן |
רשב"א |
מאירי |
ריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות הרא"ש |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: מהר"ם | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש