משנה נידה ו דפוסים

<< | משנה נידה ו דפוסים | >>

בא סימן התחתון עד שלא בא העליון, או חולצת או מתיבמת.

בא העליון עד שלא בא התחתון, אף על פי שאי אפשר, רבי מאיר אומר, לא חולצת ולא מתיבמת.

וחכמים אומרים, או חולצת או מתיבמת, מפני שאמרו, אפשר לתחתון לבוא עד שלא בא העליון, אבל אי אפשר לעליון לבוא עד שלא בא התחתון.

כיוצא בו, כל כלי חרס שהוא מכניס, מוציא.

ויש שמוציא ואינו מכניס.

כל אבר שיש בו צפורן, יש בו עצם, ויש שיש בו עצם ואין בו צפורן.

כל המיטמא מדרס, מיטמא טמא מת.

ויש שמיטמא טמא מת ואינו מיטמא מדרס.

כל הראוי לדון דיני נפשות, ראוי לדון דיני ממונות.

ויש שראוי לדון דיני ממונות ואינו ראוי לדון דיני נפשות.

כל הכשר לדון, כשר להעיד.

ויש שכשר להעיד ואינו כשר לדון.

כל שחייב במעשרות, מיטמא טומאת אוכלים.

ויש שמיטמא טומאת אוכלין ואינו חייב במעשרות.

כל שחייב בפאה, חייב במעשרות.

ויש שחייב במעשרות ואינו חייב בפאה.

כל שחייב בראשית הגז, חייב במתנות.

ויש שחייב במתנות ואינו חייב בראשית הגז.

כל שיש לו ביעור, יש לו שביעית.

ויש שיש לו שביעית ואין לו ביעור.

כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר.

ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת.

כל שיש לו קרנים, יש לו טלפים.

ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים.

כל הטעון ברכה לאחריו, טעון ברכה לפניו.

ויש טעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו.

תינוקת שהביאה שתי שערות, או חולצת או מתיבמת, וחייבת בכל מצות האמורות בתורה.

וכן תינוק שהביא שתי שערות, חייב בכל מצות האמורות בתורה.

וראוי להיות בן סורר ומורה, משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן, התחתון ולא העליון, אלא שדברו חכמים בלשון נקיה.

תינוקת שהביאה שתי שערות, אינה יכולה למאן.

רבי יהודה אומר, עד שירבה השחור.

שתי שערות האמורות בפרה, ובנגעים, והאמורות בכל מקום, כדי לכוף ראשן לעיקרן, דברי רבי ישמעאל.

רבי אלעזר אומר, כדי לקרוץ בצפורן.

רבי עקיבא אומר, כדי שיהו ניטלות בזוג.

הרואה כתם, הרי זו מקולקלת, וחוששת משום זוב, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין בכתמים משום זוב.

הרואה יום אחד עשר בין השמשות, תחלת נדה וסוף נדה, תחלת זיבה וסוף זיבה, יום ארבעים לזכר ויום שמונים לנקבה, בין השמשות לכולן, הרי אלו טועות.

אמר רבי יהושע, עד שאתם מתקנים את השוטות, תקנו את הפקחות.

<< | משנה נידה ו דפוסים | >>