משנה נידה ו ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ו · משנה ה | >>

כל שחייב במעשרות, מיטמא טומאת אוכלים.

ויש שמיטמא טומאת אוכלין ואינו חייב במעשרות.

נוסח הרמב"ם

כל שהוא חייב במעשרות - מיטמא טומאת אוכלין,

ויש שהוא מיטמא טומאת אוכלין - ואינו חייב במעשרות.

פירוש הרמב"ם

מבואר הוא שמיני הבשריים והדגים והביצים כולן טמאין טומאת אוכלין, ואין בהם מעשרות לפי שהם אינם מגידולי קרקע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל שחייב במעשרות מיטמא טומאת אוכלים - דאין לך דבר חייב במעשר שאינו אוכל:

ויש שמיטמא טומאת אוכלים ואינו חייב במעשרות - כגון בשר ח ודגים וביצים, שאינן גידולי קרקע ט:

פירוש תוספות יום טוב

ויש שמיטמא טומאת אוכלים ואינו חייב במעשרות. כתב הר"ב כגון בשר ודגים וביצים. ה"ג בגמרא. ואין לקיים גי' הספר בשר דגים. ומשום דבהמה חייב במעשר דהא בשר עוף אינו חייב במעשר. אלא הכא במעשר דטביל איירינן ואף בשר בהמה מעשרו [אינו] טובלו. כדפירש הר"ב במ"ו פרק בתרא דבכורות. וכן לשון הרמב"ם שמיני הבשריים והדגים והביצים כו' ומ"ש הר"ב שאינן גדולי קרקע וכ"כ הרמב"ם. וקשה לי דבריש מס' מעשרות אדתנן וגדוליו מן הארץ פירשו דיצאו כמהין ופטריות. והכי איתא בגמרא אמתני' דלקמן. וקשה נמי דאמאי נקטינהו להני ולא כמהין ופטריות. וכן סטיס וקוצה. כדפירש הר"ב התם. ועוד קשה דבמ"ה פ"ק דמעשר שני פירשו. דבקר וצאן הם בכלל גדולי קרקע. וגמרא ערוך הוא בפ"ג דעירובין דף כד. ונ"ל דהא דנקטינן בשר ודגים וביצים. משום שהם אוכלים חשובים. וקמ"ל שאע"פ שהן מיטמאים טומאת אוכלים. והם אוכלין חשובים. אפילו הכי אינן חייבים במעשרות. ואתא שפיר דמצינו נמי פגים ובוסר כו' וכפניות במשנה ו ז פ"ג דעוקצים. דהוו אוכלים ופטור מן המעשר אלא שאינן אוכלים חשובים. והא דפטורים ממעשרות. א"צ לשום טעם. לפי שאינן דומין כלל לדגן תירוש ויצהר. וכן רש"י לא פי' שום טעם:

נאמנים לומר כו' או לא קברנו. כ' הר"ב וכגון שכהן כותי עומד שם ותרומה בידו ואוכלה (דהשתא ודאי. דלאו תרומה טמאה היא דהיא באזהרה לטהור. וכ"ש לטמא. א"ה מאי למימרא. מהו דתימא לא בקיאה ביצירה וכי קברי נפל לא ידעי דהוא בן מ' יום. וסברי מיא בעלמא הוא ואינו מטמא) קמ"ל. גמ'. וכהן כותי היינו מבניו של הכהן אשר שלח מלך אשור להורות משפט אלקי הארץ כמ"ש בסוף מלכים וידעו חכמינו ז"ל ששבו לדת אחת הני כהני עם הכותיים כך נ"ל:

נאמנים לומר על הבהמה אם בכרה כו'. כ' הר"ב והוא שראינוהו עובד וגוזז וכו'. א"ה מאי למימרא. מ"ד לא בקיאי בטינוף (בבהמה דקה ופטר את הבהמה מן הבכורה. ובבכורות מפרש (הר"ב ברפ"ג) מאי טינוף והני כותיים לא בקיאי בטינוף וזמנין דלא טנוף. ואמרי טינוף הוא ופוטרין את הבא אחריו) קמ"ל. גמרא:

נאמנים על ציון קברות. כתב הר"ב ציון דכתיבא זהירין. דכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון. במועד קטן (דף ה') מפיק מהכא ציון של בית הקברות וא"ת לר"ש (שכתבתי במשנה ז' פ' בתרא דאהלות) דאמר אין קברי נכרים מטמאים באהל היכי מפיק מהכא. [הא דאמר במ"ק דאין מציינין אלא על טומאת אהל] (וכ"כ הר"ב בריש מס' שקלים). י"ל מדמציינין לפי שעה (כלומר במלחמות גוג) ציון משום טומאת מגע ומשא א"כ לכל הפחות יש לציין בטומאת אהל תוס' [ומ"ש הר"ב וסומכים עליהם. מסיים רש"י ועבדינן טהרות היכא דלא ציינו]:

הסככות פי' הר"ב אילן המיסך כו' וידוע ודאי שיש קבר תחת אחת מהן כו'. הארכתי בזה בס"ד במשנה ב' פ"ה דאהלות וכן בפרעות עיין שם [וז"ש הר"ב גבי סככות והעיד על אחד כו' ובפרעות כתב והעיד על מקצתן כו' הוא לשון רש"י ואין לדקדק למה שינה הלשון]:

בית הפרס. פירש הר"ב לשון דבר הפרוס כו' ומפי אחרים שמעתי כו' ואני ראיתיו בתוספתא (דסוף פרקין ד"ה בית הפרס). ועוד להר"ב פי' שלישי בריש פ"י דאהלות. ומה שכתב הר"ב וכל מאה אמה של סביבות הקבר עיין גם זה שם:

זה הכלל. כתב הר"ב לאתויי תחומים כו' (פירש הר"ב) דתחומין דרבנן ועיין מה שכתבתי בזה במשנה א' פרק ד' דעירובין (ד"ה עגולות):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על הברטנורא) ואף דבהמה חייב במעשר, מכל מקום מעשרו אינו טובלו. והכא במעשר דטביל איירי. ועתוי"ט:

(ט) (על הברטנורא) הר"מ. וקשה, דבריש מעשרות אדתנן וגידוליו מן הארץ, קאמר, יצאו כמהין ופטריות וכן סטיס וקוצה. ועוד קשה, דבפרק קמא דמעשר שני פירש, דבקר וצאן בכל, ל גידולי קרקע נינהו, וכן הוא בגמרא. ועוד, דמצינו נמי פגים ובוסר וכפניות דהוו אוכלים ופטורים ממעשר. לכן נראה לי, דהא דנקטינן בגמרא בשר ודגים וביצים, לאשמעינן דאע"פ שהם אוכלים חשובים, פטורים ממעשר. והטעם, לפי שאינן דומים כלל לדגן תירוש ויצהר. וכן רש"י לא פירש שום טעם:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל שחייב במעשרות וכו':    ובגמרא דף נ"א מפרש רבא דה"ק כל מין שחייב במעשרות מטמא טומאת אוכלין אע"ג דאיכא מידי שחייב במעשרות ואינו מטמא טומאת אוכלין דהיינו הפרט ולא המין:

תפארת ישראל

יכין

ואינו חייב במעשרות:    כגון כל אוכל שאינו גדולי קרקע ואף דחייב במעשר בהמה אין בו טבל כהר"ב פ"ג דשקלים מ"א. ובכורות פ"ט מ"ה ומ"ו:

בועז

פירושים נוספים