משנה נזיר א ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק א · משנה ז | >>
הריני נזיר כמניין ימות החמה, מונה נזירות כמנין ימות החמה.
אמר רבי יהודה, מעשה היה, כיון שהשלים מת.
הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה,
- מוֹנֶה נְזִירוּת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- מַעֲשֶׂה הָיָה, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת:
הריני נזיר - כמנין ימות השנה,
- מונה נזירות - כמנין ימות השנה.
- אמר רבי יהודה: מעשה היה,
- וכיון שהשלים - מת.
רבי חולק על זה הסתם ואומר, אם אמר הריני נזיר כמנין ימות השנה הרי זה נזיר עולם, עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה או מנין ימות הלבנה, ואז מונה נזירות כמו שקבע.
ורבי יהודה חולק עליו, והביא מעשה שכל האומר הריני נזיר כמנין ימות השנה אינו נזיר עולם, והוא מה שאמר כיון שהשלים ראייה שהיה נזיר לזמן.
והלכה כרבי יהודה:
מונה נזירות כמנין ימות השנה - שס"ה נזירות כמנין ימות החמה:
אמר רבי יהודה מעשה היה כיון שהשלים מת - ר' יהודה שמעיה לרבי דאפליג אתנא קמא ואמר שהאומר הריני נזיר כמנין ימות החמה הוי נזיר עולם. והביא מעשה להוכיח שאינו נזיר עולם כז, דמעשה היה וכיון שהשלים מת, ובנזיר עולם לא שייך השלמה, אלא ודאי מונה נזיריות. וכן הלכה:
אסר ר' יהודה מעשה היה כו'. כתב הר"ב ר' יהודה שמעיה ליה לרבי דאפליג ליה אתנא קמא כו'. והכי איתא בהדיא ברייתא בגמרא דפליג והשתא רבי יהודה ס"ל כת"ק דהכא ואלא מיהו איכא בין מתני' דהכא לת"ק דרבי דמתני' ד' דאילו הכא אמר כמנין ולפיכך סבר ר' יהודה ותנא דמתני' דנזירות חלוקות קיבל עליו. אבל היכא שלא מנה דלא אמר כמנין סברי נמי כר' דנזירות חדא אריכא קיבל עליו עד שיאמר הרי עלי נזירות וכו'. והכי מפרש בגמרא דרבי יהודה בחדא ס"ל כרבי ובחדא פליג עליה דרבי וכדכתיבנא. ומהאי טעמא מתני' ה' ר' יהודה היא והשתא איכא תרי סתמא הך דהכא והך דמתני' ה' ותרווייהו דלא כת"ק דר' דמתני' ד'. והרמב"ם והר"ב פסקו שם אין הלכה כרבי משמע אלא כתנא קמא וא"כ אפילו בלא מנין אמרינן נזירות חלוקות קיבל עליו והכא פסקו דהלכה כרבי יהודה ומבואר דלדידיה דוקא היכא שהזכיר מנין. והוה תרתי דסתרן אהדדי. וצריך עיון וגם בזה לא העירו הראב"ד והכסף משנה: דאף לב"ש אינו נזיר אלא עד שיאמר ג"כ הרי הן עלי קרבן שזכר הנזירות והקרבן שהוא בתנאי נזיר. ע"כ. וגם בחיבורו פ"א מהלכות נדרים פסק דאסור בהן ואע"פ שהראב"ד השיגו כבר הליץ בעדו הכ"מ ואילו זכר לדבריו שבפי' המשנה היה מביא ראיה לפירושו בדברי הרמב"ם שכן הוא:
(כז) (על הברטנורא) ומיהו פליגי תנא קמא ור"י את"ק דמשנה ד', דהתם דלא אמר כמנין ס"ל כרבי. ומה"ט אתיא משנה ה' כר"י דהכא, וא"כ קשה דהתם פסקו הר"מ והר"ב לא כרבי, ומשמע אלא כת"ק, והכא פסקו כר"י. וצ"ע:
הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה: דהיינו שס"ה חדשים יהיה נזיר נזירות אחר נזירות ומגלח בינתים ומביא קרבן דכיון דקאמר כמנין משמע נזיריות הרבה ולא נזירות ארוך והגרסא בירושלמי כמנין ימות השנה מונה נזירות כמנין ימות השנה וכן הוגה במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל. ואיתה פ' אין בערכין דף ט' בברייתא:
וכיון שהשלים מת: בלשון שני פי' רש"י ז"ל טעמא דלא שייך השלמה בנזיר עולם דאילו הוה קיים הוה מיבעי ליה למיקם תו בנזירות ולאידך לישנא צריך להיות נזיר שס"ה פעמים שס"ה ימים ולא הוי השלמה כלל ע"כ. ור' יהודה לסיועיה לת"ק קאתי. וז"ל הה"ר יהוסף ז"ל על מה שפירש ר"ע ז"ל והביא מעשה להוכיח וכו' כתב פי' זה אינו נראה כי מה ראיה הביא מהמעשה וכי מי אמר לו שהשלים שיביא ראיה אך הגמרא מביא ראי' מזה שר' יהודה אינו סובר כרבי כיון שהוא אומר שהשלים ע"כ. ובגמ' תנו רבנן הריני נזיר כל ימי חיי הריני נזיר עולם ה"ז נזיר עולם אבל אם אמר אפילו ק' שנה אפילו אלף שנה אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם דחדא נזירות אריכתא הוא דהויא משום דאית ביה קיצותא ואינו מותר בתגלחת כל ימיו ע"כ. ומצאתי בפ"ג דהלכות נזירות סי' י"ב שכתב שם מהרי"ק ז"ל שהרמב"ם ז"ל נראה שלא היה גורס באותה ברייתא חילוק בין עולם לעולם אלא חילוק בין נוזר לעולם לנוזר לזמן קצוב ע"כ:
יכין
מונה נזירות כמנין ימות החמה: שס"ה נזירות:
כיון שהשלים מת: מייתי ראיה בזה לת"ק, דלא אמרינן כל ימי שהחמה בעולם קאמר, והו"ל נזיר עולם. להכי קאמר כיון שהשלים, ובנזיר עולם לא שייך השלמה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
פירוש הרא"ש |
מאירי |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש