משנה נגעים ד ח

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ד · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

בהרת כגריס ופשתה כחצי גריס והלך מן האום כחצי גריס -- רבי עקיבא אומר, תראה בתחלה. וחכמים מטהרין.

נוסח הרמב"ם

בהרת כגריס ופסת כחצי גריס ועוד והלך מן האום כחצי גריס רבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין.

פירוש הרמב"ם

שרש שני הדעות שר"ע סבר כי כאשר הגיע תוספת על איזה פנים שיהיה הנה הוא פסיון וחכ"א שהפסיון הוא שיוסיף על הנגע אשר היה תחלה וכאשר הלך מן האום כחצי גריס הנה הוא לא ישאר נגע שלם ואפי' היה אשר נשאר מן האום עם הפסיון יותר מכגריס הנה הוא טהור ואין הלכה כר"ע:

פירוש רבינו שמשון

פשתה כחצי גריס. לצד המזרח:

והלך מן האום. כחצי גריס לצד המערב:

תראה כתחלה. דחשיב כנגע אחר:

וחכמים מטהרין. דחשיב כנגע ראשון וכדפרישית בסוף שבוע שני לאחר הפטור:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ופשתה כחצי גריס - לצד המזרח:

והלך מן האום כחצי גריס - לצד המערב:

תיראה בתחלה - דחשיב כנגע אחר, ונגע חדש הוא זה, ויסגיר:

וחכמים מטהרים - דלא חשיב פשיון טז אלא אם כן מוסיך על שיעור הנגע שהיה בתחילה, וזה שאינו עכשיו אלא כגריס, נחשב כראשון שעמד בעיניו וטהור יז:

פירוש תוספות יום טוב

ר"ע אומר תראה בתחלה. כבר כתבתי לעיל בזה דלהרמב"ם לא גרסינן ליה. ודלהר"ב שמפרש לעיל כפי' הרמב"ם וגרס לדהכא דצ"ע. ומהר"ם כתב וז"ל לאחר הפטור איירי. ר"ע אומר תראה בתחלה. טעמא דר"ע אע"ג דנגע קמא נתבטל ונטהר. לא נתבטל לגמרי. דכי היכי דכי פשה קצת עליו אפילו אחר הפטור מיטמא משום פשיון. ה"נ אם נתמעט והלך מקצת מן האום. ולא נשאר אלא חצי גריס ופשיון כחצי גריס. מצטרפין זה עם זה להיות נגע אחד חדש ותראה כתחלה. וחכמים מטהרין. דאין דנין אפשר משאי אפשר. דמשום פשיון לא שייך להחליט לאחר הפטור אלא מחמת צירוף נגע קמא ששוב פשה על הראשון. אבל לענין אחר לא מצטרפינן ליה לגוף של נגע הראשון. שכבר נטהר ונתבטל. אלא אם כן נולד בו מחיה ושער לבן באותו גריס הראשון. ולאו דוקא שפשתה ברישא ושוב הלך מן האום. אלא ה"ה איפכא. רע"א תראה כתחלה. דכיון דס"ל בסמוך כשהלכה מן האום חצי גריס. מצטרף חצי גריס קמא בהדי חצי גריס דפסיון להחליט. א"כ נימא נמי שיצטרף חצי גריס קמא בהדי חצי גריס בתרא להסגיר. ע"כ:

וחכמים מטהרין. לשון הר"ב דלא חשיב פסיון אלא א"כ מוסיף כו'. ולא דק בלישניה. דא"כ לר"ע חשיב פסיון. והרי לא אמר ר"ע אלא תראה בתחלה. ואם נאמר שנסמך על פי' הרמב"ם. כ"ש דלא דק. שהרמב"ם מפרש דר"ע חשי' פסיון. וחכ"א שהפסיון הוא שיוסיף כו' אבל לא על משנה זו כתב כן. דאיהו לא גרס לה כלל כמ"ש לעיל. אלא על מתני' דלקמן הוא. דקאי על בבא הראשונה שבה. ומ"ש הר"ב. נחשב כראשון שעמד בעיניו וטהור. כלומר ואי קאי בסוף שבוע ראשון מסגירו כו'. כדפי' הר"ב בחכמים מטהרין דמתני' דלעיל. והר"ש מפרש לעיל והכא דמטהרין לגמרי. ומוקי לה בסוף שבוע שני ולאחר הפטור. וכבר כתבתי לשון מהר"ם בזה. [לעיל ד"ה רע"א]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טז) (על הברטנורא) ולא דק בלישניה, דאם כן לר' עקיבא חשיב פסיון, והרי לא אמר ר"ע אלא תיראה בתחלה:

(יז) (על הברטנורא) כלומר, ואי קאי בסוף שבוע ראשון מסגירו כו' כדפירש הר"ב בחכמים מטהרין במתניתין דלעיל. והר"ש פירש לעיל והכא, דמטהרים לגמרי, ומוקי להו בסוף שבוע שני ולאחר הפטור:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בהרת כגריס וכו'. זו הבבא ליתה בנוסחת הרמב"ם ז"ל. וכן כתב ג"כ מהרי"ק ז"ל שם פ"ד דבזה בטלה קושיא מעיקרא. פירוש שהראב"ד ז"ל השיג שם על הרמב"ם ז"ל דקשה דר"ע אדר"ע דלעיל בסמוך קאמר ר"ע מטמא ואי ההיא בתוך ימי הסגר מיירי מ"ש מהא דקתני בה ר"ע אומר תראה בתחלה דהאי נמי כנסה ופשתה הוא שמתחלה היתה כגריס ופשתה כחצי גריס והלך מן האום כחצי גריס והיינו וכנסה שחזרה כמות שהיתה ואמר תראה בתחלה ולא חשש למה שפשה כיון שחזר לכשיעור וא"כ למה יחליט בזו. וכחב מהרי"ק ז"ל שם בסוף דבריו ומכל מקום נראה שאנו מוכרחין לפ' דטמא דאמר ר"ע היינו לומר דתראה בתחלה ולאפוקי מחכמים דמטהרין דאילו להחליט אין שום טעם בפשתה וכנסה ע"כ:

אום הערוך גורס אוס בסמ"ך:

תפארת ישראל

יכין

בהרת כגריס:    והסגירה:

והלך מן האום בחצי גריס:    ר"ל שבסוף שבוע א' או ב' מצא שפשתה הנגע חצי גריס [או פחות או יותר מעט] מצד א'. רק דכאותו שיעור שפשה. הלך מעיקר הנגע מצד אחר:

רבי עקיבא אומר תראה בתחלה:    דס"ל דכיון שמצא החסרון והפסיון ביחד. הרי לא פטרו עדיין משום החסרון לא חשבינן להחצי הגריס שנשאר מהאום כליתא ומצטרף להדי חצי גריס החדש. ולהכי תראה בתחלה כאילו הוא נגע חדש דגררינן החצי גריס מהישנה לגבי חצי גריס החדש כאילו כולה חדשה:

חכמים מטהרין:    דס"ל כיון שלא נשאר מהאום רק כחצי גריס. חשבינן לזה החצי גריס כליתא כלל. וא"כ אין כאן רק חצי גריס חדש וטהור לגמרי. מיהו אם הלך מהאום חצי גריס ופטר'. ואח"כ פשה ממנה חצי גריס בצד השני. גם ר"ע מודה דהחצי גריס שפטרו בו תו כליתא דמי ולא מצטרף בהדי חצי גריס החדש:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים