משנה נגעים ד רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) יש בשיער לבן - מה שאין בפסיון,
- יש בפסיון - מה שאין בשיער לבן.
- ששיער לבן -
- מטמא בתחילה,
- ומטמא בכל מראה לובן,
- ואין בו סימן טהרה.
- יש בפסיון -
- שהפסיון מטמא בכל שהוא,
- ומטמא בכל הנגעים חוץ לנגע,
- מה שאין כן בשיער לבן.
(ב) יש במחיה - מה שאין בפסיון,
- ויש בפסיון - מה שאין במחיה.
- שהמחיה -
- מטמאה בתחילה,
- ומטמאה בכל מראה,
- ואין בה סימן טהרה.
- יש בפסיון -
- שהפסיון מטמא בכל שהוא,
- ומטמא בכל הנגעים חוץ לנגע,
- מה שאין כן במחיה.
(ג) יש בשיער לבן - מה שאין במחיה,
- יש במחיה - מה שאין בשיער לבן.
- ששיער לבן -
- מטמא בשחין ובמכווה,
- במכונס ובמפוזר,
- ובמבוצר ושלא במבוצר.
- יש במחיה -
- שהמחיה מטמאה בקרחת ובגבחת,
- הפוכה ושלא הפוכה,
- ומעכבת את ההופך כולו לבן,
- ומטמאה בכל מראה,
- מה שאין כן בשיער לבן.
(ד) שתי שערות -
- עיקרן משחיר, וראשן מלבין - טהור,
- עיקרן מלבין, וראשן משחיר - טמא.
- וכמה יהא בלבנונית?
- רבי מאיר אומר: כל שהוא.
- רבי שמעון אומר: כדי לקרוץ בזוג.
- היתה אחת מלמטן, ונחלקה מלמעלן,
- והיא נראית כשתים - טהור.
- בהרת -
- ובה שיער לבן, ושיער שחור - טמא,
- אין חוששין שמא מיעט מקום שיער שחור את הבהרת - מפני שאין בו ממש.
- ובה שיער לבן, ושיער שחור - טמא,
(ה) בהרת כגריס, וחוט יוצא הימנה -
- אם יש בו רוחב שתי שערות -
- זוקקה לשיער לבן, ולפסיון - אבל לא למחיה.
- אם יש בו רוחב שתי שערות -
- שתי בהרות, וחוט יוצא מזו לזו -
- אם יש בו רוחב שתי שערות - מצרפן,
- ואם לאו - אינו מצרפן.
(ו) בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן לתוך המחיה -
- הלכה מחיה - טמאה מפני שיער לבן,
- הלך שיער לבן - טמא מפני המחיה.
- רבי שמעון מטהר - מפני שלא הפכתו הבהרת.
- בהרת היא, ומחיתה כגריס, ושיער לבן בתוך הבהרת -
- הלכה מחיה - טמאה מפני שיער לבן,
- הלך שיער לבן - טמא מפני המחיה.
- רבי שמעון מטהר - מפני שלא הפכתו בהרת כגריס.
- ומודה, שאם יש במקום שיער לבן כגריס - שהוא טמא.
<(ז) קטע התחלה=הלכה ז/>בהרת, ובה מחיה ופסיון -
- הלכה מחיה - טמאה מפני הפסיון,
- הלך הפסיון - טמאה מפני המחיה.
- וכן בשיער לבן ובפסיון.
- הלכה וחזרה בסוף שבוע -
- הרי היא כמות שהיית לאחר הפטור - תיראה כתחילה.
- היתה עזה ונעשת כהה,
- או כהה ונעשת עזה - הרי היא כמות שהיית,
- ובלבד שלא תמעט מארבע מראות.
- או כהה ונעשת עזה - הרי היא כמות שהיית,
- כנסה ופסתה, או פסתה וכנסה -
- רבי עקיבה - מטמא.
- וחכמים - מטהרין.
(ח) בהרת כגריס, ופסת כחצי גריס ועוד,
- והלך מן האום כחצי גריס -
- רבי עקיבה - מטמא.
- וחכמים - מטהרין.
- והלך מן האום כחצי גריס -
(ט) בהרת כגריס, ופסת כגריס ועוד,
- הלכה לה האום -
- רבי עקיבה - מטמא.
- וחכמים אומרין: תיראה כתחילה.
- הלכה לה האום -
(י) בהרת כגריס, ופסת כגריס,
- ונולד לפסיון מחיה, או שיער לבן,
- והלכה לה האום -
- רבי עקיבה - מטמא.
- וחכמים אומרין: תיראה כתחילה.
בהרת כחצי גריס, ואין בה כלום -
- נולדה בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת - הרי זו להסגיר.
- בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת -
- נולדה בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת - הרי זו להסגיר.
- בהרת כחצי גריס, ובה שתי שערות -
- ונולדה בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת - הרי זו להסגיר.
(יא) בהרת כחצי גריס, ואין בה כלום -
- נולדה בהרת כחצי גריס, ובה שתי שערות - הרי זו להחליט.
- מפני שאמרו:
- אם בהרת קדמה לשיער לבן - טמא,
- ואם שיער לבן קדם לבהרת - טהור,
- ואם ספק - טמא.
- ורבי יהושע - קיהה.
הדף הראשי של משנה נגעים ד
משנה נגעים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב