משנה נגעים ד רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) יש בשיער לבן - מה שאין בפסיון,

יש בפסיון - מה שאין בשיער לבן.
ששיער לבן -
מטמא בתחילה,
ומטמא בכל מראה לובן,
ואין בו סימן טהרה.
יש בפסיון -
שהפסיון מטמא בכל שהוא,
ומטמא בכל הנגעים חוץ לנגע,
מה שאין כן בשיער לבן.

(ב) יש במחיה - מה שאין בפסיון,

ויש בפסיון - מה שאין במחיה.
שהמחיה -
מטמאה בתחילה,
ומטמאה בכל מראה,
ואין בה סימן טהרה.
יש בפסיון -
שהפסיון מטמא בכל שהוא,
ומטמא בכל הנגעים חוץ לנגע,
מה שאין כן במחיה.

(ג) יש בשיער לבן - מה שאין במחיה,

יש במחיה - מה שאין בשיער לבן.
ששיער לבן -
מטמא בשחין ובמכווה,
במכונס ובמפוזר,
ובמבוצר ושלא במבוצר.
יש במחיה -
שהמחיה מטמאה בקרחת ובגבחת,
הפוכה ושלא הפוכה,
ומעכבת את ההופך כולו לבן,
ומטמאה בכל מראה,
מה שאין כן בשיער לבן.


(ד) שתי שערות -

עיקרן משחיר, וראשן מלבין - טהור,
עיקרן מלבין, וראשן משחיר - טמא.
וכמה יהא בלבנונית?
רבי מאיר אומר: כל שהוא.
רבי שמעון אומר: כדי לקרוץ בזוג.
היתה אחת מלמטן, ונחלקה מלמעלן,
והיא נראית כשתים - טהור.
בהרת -
ובה שיער לבן, ושיער שחור - טמא,
אין חוששין שמא מיעט מקום שיער שחור את הבהרת - מפני שאין בו ממש.


(ה) בהרת כגריס, וחוט יוצא הימנה -

אם יש בו רוחב שתי שערות -
זוקקה לשיער לבן, ולפסיון - אבל לא למחיה.
שתי בהרות, וחוט יוצא מזו לזו -
אם יש בו רוחב שתי שערות - מצרפן,
ואם לאו - אינו מצרפן.


(ו) בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן לתוך המחיה -

הלכה מחיה - טמאה מפני שיער לבן,
הלך שיער לבן - טמא מפני המחיה.
רבי שמעון מטהר - מפני שלא הפכתו הבהרת.
בהרת היא, ומחיתה כגריס, ושיער לבן בתוך הבהרת -
הלכה מחיה - טמאה מפני שיער לבן,
הלך שיער לבן - טמא מפני המחיה.
רבי שמעון מטהר - מפני שלא הפכתו בהרת כגריס.
ומודה, שאם יש במקום שיער לבן כגריס - שהוא טמא.


<(ז) קטע התחלה=הלכה ז/>בהרת, ובה מחיה ופסיון -

הלכה מחיה - טמאה מפני הפסיון,
הלך הפסיון - טמאה מפני המחיה.
וכן בשיער לבן ובפסיון.
הלכה וחזרה בסוף שבוע -
הרי היא כמות שהיית לאחר הפטור - תיראה כתחילה.
היתה עזה ונעשת כהה,
או כהה ונעשת עזה - הרי היא כמות שהיית,
ובלבד שלא תמעט מארבע מראות.
כנסה ופסתה, או פסתה וכנסה -
רבי עקיבה - מטמא.
וחכמים - מטהרין.


(ח) בהרת כגריס, ופסת כחצי גריס ועוד,

והלך מן האום כחצי גריס -
רבי עקיבה - מטמא.
וחכמים - מטהרין.


(ט) בהרת כגריס, ופסת כגריס ועוד,

הלכה לה האום -
רבי עקיבה - מטמא.
וחכמים אומרין: תיראה כתחילה.


(י) בהרת כגריס, ופסת כגריס,

ונולד לפסיון מחיה, או שיער לבן,
והלכה לה האום -
רבי עקיבה - מטמא.
וחכמים אומרין: תיראה כתחילה.


בהרת כחצי גריס, ואין בה כלום -

נולדה בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת - הרי זו להסגיר.
בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת -
נולדה בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת - הרי זו להסגיר.
בהרת כחצי גריס, ובה שתי שערות -
ונולדה בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת - הרי זו להסגיר.


(יא) בהרת כחצי גריס, ואין בה כלום -

נולדה בהרת כחצי גריס, ובה שתי שערות - הרי זו להחליט.
מפני שאמרו:
אם בהרת קדמה לשיער לבן - טמא,
ואם שיער לבן קדם לבהרת - טהור,
ואם ספק - טמא.
ורבי יהושע - קיהה.


הדף הראשי של משנה נגעים ד