משנה מקוואות ב ט

(הופנה מהדף משנה מקואות ב ט)

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקוואות · פרק ב · משנה ט | >>

המסדר קנקנים בתוך הבור יג ונתמלאו מים, אף על פי שבלע הבור את מימיו, הרי זה ישבר.

הַמְסַדֵּר קַנְקַנִּים בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְנִתְמַלְּאוּ מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁבָּלַע הַבּוֹר אֶת מֵימָיו, הֲרֵי זֶה יְשַׁבֵּר.

המסדר קנקנים בתוך הבור, ונתמלאו מים -

אף על פי שבלע הבור את מימיו - הרי זה ישבר.

אם היה הבור מלא מים וסידר בו קנקנין לשתות המים ואחר נתמלאו, ונתנגב כל מה שבבור ולא ישאר בו מים זולת מה שנשאר בקנקנים, ישברו אלו הקנקנים ויזרקו המים ויתקבצו במקומם וישוב מקווה:

המסדר קנקנים בבור ונתמלאו. אע"פ שבלע הבור את מימיו ואין מים בבור אלא אלו שבקנקנים ה"ז ישבר כר' יהושע דאמר דאין רביעית פוסל ומשבר את הקנקנים ועושה מקוה לכתחילה:

תניא בתוספתא [פ"ג] ר' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר ר' יוסי אומר משום ר' יהושע אף יטה ובלבד שלא יטביל ויערה וכן היה ר' יוסי אומר זילף בידיו וברגליו שלשת לוגין למקוה פסול הולכין עם הקרקע כשר לגיון העובר ממקום למקום וכן בהמה העוברת ממקום למקום וזילפו בידיהן ורגליהן ג' לוגין למקוה כשר ולא עוד אלא עשו מקוה בתחלה כשר: פי' ישבר ולא יטה: אף יטה. היינו יכפה דמתני' ומתני' ר' יוסי היא ואליבא דר' יהושע: ובלבד שלא יטבול ויערה. שלא יטול גרסינן כלומר שלא יטול בידיו ויערה: עם הקרקע דהיינו המשכה שמערה חוץ למקוה והם נמשכים למקוה: לגיון חיל: וזילפו בידיהן וברגליהן ג' לוגין למקוה כשר. עם הקרקע קאמר:

המסדר קנקנים בבור ונתמלאו אף על פי שבלע הבור את מימיו - ואין מים בבור אלא אלו שבקנקנים:

הרי זה ישבר - כר' יהושע דאין רביעית פוסל, ומשבר את הקנקנים ועושה מקוה בתחילה:

המסדר קנקנין בתוך הבור. שהוא מלא מים כדי שיבלעו המים בתוך דופני הקנקנין ולא יבלעו היין שינתן לתוכן ונתמלאו מים. שנבלעו המים בדפנותיהם וגם עברו לתוכן עד שנתמלאו מים אע"פ שבלע הבור מימיו. ישבר הקנקני'. דהמים שבתוכן לא חשיבי שאובין. שלא כוון שיכנסו המים לתוכן. ב"י בשם הרא"ש:

(יג) (על המשנה) המסדר כו'. כדי שיבלעו דפנותיהן מים ולא יבלעו היין שינתן לתוכן, ונתמלאו גם בתוכן, ישברו, דהמים שבתוכן לא חשיבי שאובין שלא כיון שיכנסו המים לתוכן. ב"י:

המסדר קנקנים בתוך הבור:    שהוא מלא מים כדי שיבלעו המים בתוך דופני הקנקנים ולא יבלעו היין שינתן לתוכו ונתמלאו כי נבלעו המים בדפנותיהן וגם עברו לתוכן עד שנתמלאו מים אע"פ שבלע הבור את מימיו ישבר הקנקנים דמים שבתוכן לא חשיבי שאובין שלא כוון שיכנסו המים הרא"ש ז"ל. וכן משמע שפי' ג"כ הרמב"ם ז"ל שכתב שם בחבורו וכן המסדר קנקנים בתוך המקוה כדי לחסמן ונתמלאו מים וכו'. אח"כ מצאתי בבית יוסף ביורה דעה סימן ר"א דף רמ"ב שכתב דברייתא דת"כ מוכחא שפיר כפי' הרמב"ם והרא"ש ז"ל ורבינו שמשון ז"ל הפליג פי' משניות אלו לענין אחר וכתב עוד שם ואיכא למידק אמסדר קנקנים בבור דמדקתני ליה סתמא איכא במשמע דמודי בה ר' אליעזר דאע"ג דליכא מים בבור שרי מאי אולמיה ממניח קנקנים בראש הגג דהתם אסר והכא מודה דאדרבה מסדר קנקנים בתוך הבור משמע דגרע טפי שהרי מתחלה כשסדרן במקוה לדעת שישאבו ממי המקוה סדרן ואע"פ שלא כוון שיכנסו המים לתוכן מ"מ לא חשיב כמניח קנקנים בראש הגג דלא היה בדעתו שישאבו מים כלל אדרבה כדי לנגבן העלן שם לכך נ"ל דהאי סתמא אליבא דר' יהושע הוא אבל ר' אליעזר פליג עליה בקל וחומר ממניח קנקנים בראש הגג ואכתי איכא למידק דבמסדר קנקנים בתוך הבור לא קתני או יכפה כדקתני גבי מניח קנקנים בראש הגג וגם הרמב"ם ז"ל לא כתב במסדר קנקנים בבור אלא ישבר ולא כתב או יכפה ונראה דטעמא כדפרישית דע"כ ל"ק רבי יהושע יכפה אלא במניח קנקנים בראש הגג שלא היתה שם דעת שאיבה כלל אבל במסדר קנקנים בתוך הבור שהיתה שם דעת שאיבה קצת כמו שכתבתי ישבר אבל לא יכפה ומ"מ כיון שלא כוון שיכנסו המים לתוכן אע"פ שבלע הבור את מימיו כלומר שכל מי המקוה נבלעו בקנקנים ולא נשאר שם מים כלל זולת מי קנקנים ישבר ועציץ מתוך שכשהכניסו היה על דעת קבלה שהרי היה בו טיט הלכך צריך שיהיו מים במקוה זולת מים שבו וכמו שנתבאר ואפ"ה לא יכפה אלא ישבר כך נ"ל עכ"ל ז"ל. וראיתי להעתיק הנה כל דברי ספר הלבוש שביו"ד סי' ר"א סעיף מ"ג שהם קיצור כל דברי בית יוסף וז"ל וכן הסייד שסד את הבור בטיט והביא את הטיט בעציץ ושכח העציץ בבור ונתמלאת העציץ מים ממי הגשמים אם נשארו כבר קצת מים כשרים בבור אע"פ שהן מועטים ובעציץ יש בו הרבה מים עד שיהיו רוב המקוה ה"ז ישבור את העציץ במקומו ונמצא המקוה כולו כשר והא דהכא לא התירו לכפות את העציץ אלא דוקא שבירה וגם לא התירו אלא כשיש מעט מים כשרים בבור כדי שיתחברו אלו המים עם אותן המים אבל אם אין שם שום מים בבור לא התירו ואילו גבי מניח קנקנים בראש הגג התירו אפי' כפיית הכלים ואפי' אין שום מים בבור אלא כולו מאלו המים הכשירו היינו טעמא משום דהכא יש בו תפיסת ידי אדם בעציץ יותר מבמניח קנקנים בראש הגג דהתם לא הניח הקנקנים על הגג אלא לנגבן ולא היתה מחשבתו כלל שיקבלו שום דבר לכך הקלו בו והתירו אפי' כפייה אע"פ שיש בכפייה קצת תפיסת ידי אדם והתירו אפי' אין שם שום מים בבור אבל הכא גבי עציץ יש בה מתחלה תפיסת יד יותר שהרי הסייד הכניסו על דעת קבלה שהרי היה בו הטיט הלכך לא התירו אלא כשיש שם כבר מעט מים בבור שיחברו אלו עמהם וגם לא התירו אלא שבירת כלי ולא כפיית כלי שיש בו תפיסת יד יותר וכן המסדר קנקנים בתוך המקוה לחסמן פי' שמניח קנקנים של עץ או של חרס לתוך המקוה שהיא מלאה מים כדי שיבלעו המים בתוך דופני הקנקנים שיהיו הדפנות בלועי' מלאים מים ולא יוכלו אח"כ לבלוע היין שינתן לתוכן והניחם שם עד שנתמלאו דופני הכלים מים בלועי' וגם באו לתוך חלל הכלים אפי' נכנסו כל המים שבבור לתוך חלל הכלים ולא נשאר שם מים כלל בבור אלא המים שבתוך חללי הקנקנים ה"ז ישבור את הקנקנים והמים הנקוים מהם לא חשיבי שאובים והמקוה כשר שהרי לא כוון שיכנסו המים לתוך חללן אלא שיבלעו לתוך דופנותם והכא גבי קנקנים התירו ג"כ אע"פ שלא נשארו שום מים בבור מה שלא התירו כן גבי עציץ דסייד היינו מטעמא שכתבנו דהסייד הכניס העציץ מתחלה ע"ד שתקבל הטיט ומסדר הקנקנים לא הכניסן כלל ע"ד שיקבלו המים לתוך חללן רק יבלעו בדפנותיהן מיהו הכא גבי המסדר קנקנים גרע קצת ממניח קנקנים בראש הגג דהתם לא הניחן אלא לנגבן ולא היתה שם דעת שאיבה כלל אבל מסדר קנקנים בתוך המקוה היתה שם דעת שאיבה קצת שהרי מתחלה כשסדרן למקוה לדעת שישאבו ויבלעו ממי המקוה סדרן לפיכך הקלו גבי מניח קנקנים בראש הגג טפי והתירו אפילו כפיית כלים ביד והכא גבי מסדר קנקנים בבור לא התירו אלא שבירת כלים ולא כפיית כלים ביד דהוי תפיסת היד טפי ואע"ג דגבי מניח כלים תחת הצנור בשעת קשור עבים ונתפזרו וחזרו ונתקשרו שרינן אפי' כפיית כלי ביד אע"ג דע"ד שיקבלו מן הצנור הניחם שם דשאני התם דבשעה שנתפזרו העבים בטלה לה המחשבה קמייתא לגמרי ואין כאן לדעת כלל וכ"ש בהניחם בשעת פזור עבים דמוכחא מילתא שלא היתה שם מחשבה כלל הלכך שרי אפי' לכפות ע"כ:

יכין

המסדר קנקנים בתוך הבור:    כדי שיבלע בדפנותיהן המים שבבור. ולא יבלעו היין שישים אח"כ לתוכן. מדיהיו שבעים מלבלעו. ונבלע המים בדפנות הכלי'. ועברו ג"כ לתוך חללן. עד שנתמלאו מים ממש. ונ"ל דקמ"ל בהך בבא דאף דהתכוין שיבלעו המים לתוך דפנות הכלי'. לא הו"ל כהתכוין שיתמלא חללן. ולא מחשבו שאובין:

אף על פי שבלע הבור את מימיו:    ולא נשאר רק המים שתוך חלל הקנקנים. והן אינן מחוברין כלל דרך נקב הפליטה שבדפנות. להמים הכשירים שבתוך הבור. דהרי אין מים בבור:

הרי זה ישבר:    מדלא הניחן שיתמלאו. סגי בשבירה:

בועז

פירושים נוספים