משנה מקוואות ב ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקוואות · פרק ב · משנה ח | >>
הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים, אם היו המים צפים על גביו כל שהו, ישבר.
ואם לאו, לא ישבר, דברי רבי אליעזר.
ורבי יהושע אומר, בין כך ובין כך ישבריב.
הַסַּיָּד שֶׁשָּׁכַח עָצִיץ בַּבּוֹר וְנִתְמַלֵּא מַיִם, אִם הָיוּ הַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהוּא, יְשַׁבֵּר. וְאִם לָאו, לֹא יְשַׁבֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְשַׁבֵּר.
הסייד ששכח עציץ בבור, ונתמלא מים -
- אם היו המים צפים על גביו כל שהן - ישבר,
- ואם לאו - לא ישבר,
- דברי רבי אליעזר.
- ורבי יהושע אומר:
- בין כך ובין כך - ישבר.
סייד - הפועל מן הסיד.
אומר רבי (שמעון) [אליעזר] שלא ישבר העציץ, לפי שהמים אשר הגיעו בתוך העציץ אצלנו שאובין, ואם היה בהן שלושה לוגין ושברו יפסלו כמו שיפסלו המים שאובין.
והלכה כרבי (שמעון) [יהושע]:
הסייד. אומן הסד את הבור בסיד כי ההיא דתנן במסכת אבות (פ"ב) בור סיד שאינו מאבד טיפה ובפרק לא יחפור (דף יז.) דתנן או סד בסיד ודרכו להביא לבור את הסיד בעציץ לסוד את הבור ואותו בור היו בו מים כשרים ושכח שם העציץ ונשתקע לתוך המים ונתמלא אם היו המים צפין על גביו כל שהו ישבר שלא נשאבו המים דכל שעה הם מעורבין אבל אם היה מעלה העציץ בידיו היו נפסקין ונעשין תלושין ואם לאו לא ישבר ובשאינה עונת הגשמים דאם היה עונת גשמים כיון דאיכא מים בבור ישבר כדאמרן ולרבי יהושע בכל ענין ישבר דיכול להמשיך כדפרישית:
הסייד - אומן הסד את הבור בסיד כדי שיחזיק מימיו, ודרכו להביא הסיד לבור בעציץ, ואותו בור היו בו מים כשרים ונשקע העציץ לתוך המים ונתמלא:
אם היו המים צפים על גביו כל שהו ישבר - שלא נשאבו המים, דכל שעה הן מעורבין יא. אבל אם היה מעלה העציץ בידו היו נפסקים ונעשים תלושין:
ואם לאו - שאין המים צפים על גביו:
לא ישבר - וכשאינה עונת גשמים איירי. דאם היה עונת גשמים כיון דאיכא מים בבור ישבר, כדאמרן:
רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר - דיכול להמשיך, כדפרישנא לעיל:
אם היו המים צפים ע"ג כל שהוא ישבר. פירש הר"ב שלא נשאבו המים דכל שעה הן מחוברים. ומסיים מהר"ם ישבר העציץ שמא יתמעטו המים שלא יהיו צפים ע"ג ויהיו שאובים ואז יפלו ממנו לבור ויפסלוהו אם אין בו מ' סאה ואם לאו לא ישבר אם מי העציץ הם הרוב. דרוב בהמשכה לא. ע"כ:
ורי"א בין כך ובין כך ישבר. אבל לא יכפה דחשיב תפיס' ידי אדם יותר ממניח קנקנין לנגבן. דהתם לא חישב עליהם לקבל' מעולם. דלא העלם אלא לנגבן. ב"י בשם הרא"ש:
(יא) (על הברטנורא) וישבר שמא יתמעטו המים שלא יהיו צפים על גביו ויהיו שאובין ויפלו אז לבור ויפסלוהו אם אין בו ארבעים סאה. ואם לאו לא ישבר, אם מי העציץ הם הרוב, דרוב בהמשכה לא. מהר"מ:
(יב) (על המשנה) ישבר. אבל לא יכפה. דהכא חשיב תפיסת ידי אדם יותר מקנקנין שלא העלן אלא לנגבן. ב"י:
אם היו המים צפים על גביו כל שהוא: פי' ע"ג העציץ דלא חשיבי המים שבתוכו שאובי' כיון שמחוברין למקוה וישבר את העציץ אבל אם הגביה ועירה המים למקוה נעשו שאובין ואם לא היו צפים נעשו שאובין ור' יהושע סבר אפי' אין המים צפים על גביו לא חשיבי שאובין וישבר אבל לא יכפה דחשיב תפיסת ידי אדם יותר ממניח קנקנים לנגבן דהתם לא חישב עליהם לקבלה מעולם דלא העלם אלא לנגבם הרא"ש ז"ל ועיין על זה בבית יוסף י"ד סימן ר"א דף רמ"ד. תניא בתוספתא ר' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר ר' יוסי אומר משום ר' יהושע אף יטה ובלבד שלא יטול ויערה ע"כ כפי מה שהגיה הר"ש ז"ל ונראה מתוך פירושו ז"ל דהאי תוספתא קאי אמניח קנקנים דמתני' דלעיל שפירשה כך ישבר ולא יטה. אף יטה היינו יכפה דמתני' ומתני' רבי יוסי ואליבא דרבי יהושע ע"כ:
יכין
הסייד ששכח עציץ בבור: דרכם היה לסייד הבורות שלא יתבלעו המים בדופני הבור. וכדאמרינן באבות בור סיד שאינו מאבד טפה. ומיירי הכא שהסייד שהביא לשם הסיד שבתוך העציץ. לאחר שסייד הבור שכר העציץ הריק בתוך הבור. ונתמלא העציץ ממי גשמים שכבר היו בתוך הבור. אלא שלא היו מ' סאה. ונשקע העציץ בהן ונתמלא מים. ואי"ל יעלהו דרך שוליו. דאז לא יפסלו המים שבתוכו למים הכשרים שבבור [כלקמן פ"ז מ"ו]. ליתא. דזה לא מהני רק בשיש עכ"פ מ' סאה מצומצמות בתוך הבור. משא"כ הכא דאין מ' סאה בהבור. אם לא ישבור העציץ לגלות דעתיה דלא הו"ל בהן תפיסת ידי אדם בשעה שנתמלאו. אז אפי' קודם שיעלן נעשו שאובין למפרע:
ונתמלא מים אם היו המים צפים על גביו כל שהו: דכשיהי' כן עי"ז משעה שבא קלוח המים שבבור לתוך העציץ עד השתא. תמיד היו מים שבעציץ מחוברים למים שבבור:
לא ישבר: דמדאינן מחוברין יחד למים הכשרים נעשו שאובין. ושבירה לא מהני להו כבמשנה ז'. דהכא שאני שלא העמיד העציץ לנגבו:
ורבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר: ר' יהושע נמי ס"ל דהכא שלא העמיד העציץ לנגבו. דהיינו ההיפוך מלחלוח המלוי. גרע טפי מלעיל. ולהכי גם לדידיה לא מהני כפיי'. רק גלוי דעת אלימתא ע"י שיבור העציץ [ועי' מכשירין פ"ד מ"ח. רק התם יש בהמקוה מ' סאה ולא נעשו מים שבקדיר' שאובין]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת