מלאכת שלמה על מידות ה
<< · מלאכת שלמה · על מידות · ה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
כל העזרה וכו': פ"ק דיומא דף ט"ז עד ומקום הננסין. ובפ' שתי הלחם (מנחות דף צ"ז) עד מן הצפון. וירושלמי פ' החליל. וכתוב בערוך יש מפרשים שלכן נקראת עזרה מן עזרה בצרות כלומר ששם מתקבצין להתפלל לאל ושומען ועוזרן. וביד בפ"ה דהלכות בית הבחירה סי' ד' וסי' י"ב עד סוף הפרק איתיה לכוליה פירקין:
מן המזרח למערב מאה ושמנים ושבע מקום דריסת ישראל אחת עשרה אמה מקום דריסה הכהנים וכו': כצ"ל:
בין האולם ולמזבח: פ"ק דיומא דף ט"ז:
מן הצפון לדרום קל"ה מן הכבש ולמזבח וכו': ק"ק לע"ד שברישא קאמר מן הצפון לדרום דמשמע שהולך למנות בתחלה מצד צפון ולסיים במה שבצד דרום ובסיפא כשבא לפרש התחיל לפ' מן הכבש ולמזבח דהיינו במה שבצד דרום ושם ביד בפ"ה דהלכות בית הבחירה ניחא בסיפא דנקט סדרא דמן הצפון לדרום כמו שהקשיתי שראוי להיות אבל במן המזרח למערב קשה דמפ' התם צד מערב ברישא אע"ג דנקט לישנא דמתני' מן המזרח למערב. יש ספרים שכוליה פירקין משנה אחת ויש חולקים אותו לשתים ויש לארבעה ומתחלת מתני' בבבא דמן הצפון וכו' וכן הוא בתוי"ט וגם אני כך אעשה:
מן הכבש ולמזבח ששים ושתים: אית דלא גרסי מלת מן והכי מסתברא. וגם הרי"א ז"ל מחקה. ואי קשיא דלעיל תנן בפרק שלישי המזבח שלשים ושתים וכן נמי תנן התם וכבש היה לדרומו של מזבח ל"ב נמצא דשיתין וארבע הוו והיכי קאמר הכא דס' ושתים הוו הא פריך לה התם בזבחים פ' קדשי קדשים (זבחים דף ס"ב) ומשני נמצא שראש הכבש פורח ועולה על כניסת היסוד [הגה"ה והוסיף התוספת יום טוב ולמאי דמפרשינן לעיל רפ"ג דאין יסוד לדרום מסיק בגמרא פרק חמישי דזבחים דף נ"ד דה"ק פורח אמה כנגד יסוד ופי' רש"י ז"ל במקום שהכניסה של יסוד ראוייה להיות ונמצאו שתי אמות נבלעות לתוך ל"ב של מזבח שהיה נכנס לתוך הפנימי שכנגד בליטה שהיסוד התחיל בה בדרום אמה אחת ע"כ. וכתוב בבית יוסף בטור אורח חיים סימן קכ"ג וז"ל ובשם רבינו האי גאון מצאתי כתוב שטעם ג' פסיעות משום דתפלות כנגד תמידין תקנום וכשהכהן עולה למזבח עם אברי התמיד היה עולה דרך ימין ומקיף ויורד דרך שמאל ובין כבש למזבח היו ג' רובדין של אבן ויורד בהם ג' פסיעות על עקב ואנו עושים כמו שהם היו עושין עכ"ל. ע"כ. ואיני יודע אם יש שום טעות]. והסובב ומגיע לראש המזבח נמצאו שתי אמות העליונות שלו מובלעים בשתי אמות של מזבח. וכתבו שם תוס' ז"ל היינו כלוי דס"ל בדמים ונקט כותיה משום תרגום דידן דמתרגמי' באחסנתיה יתבני מקדשא אבל לרב דס"ל דלא ה"ל יסוד בבנין ה"ל מזבח מן הצפון לדרום ל"א וכבש ל"ב הרי ס"ג וה"ל לשנויי שהיה פורח על הסובב אמה ע"כ. ועיין במה שכתבתי לעיל רפ"ג:
מן הטבעות ולשולחנות ד' וכו': מפרש הרמב"ם ז"ל בפ"ה דהלכות בית הבחירה דה"פ מן הטבעות למחצית השולחנות ארבע וממחצית השולחנות ולננסין ד' שכך כתב שם מקום השולחנות שמונה אמות. וכתב החכם הר"ר אפרים אשכנזי ז"ל וצ"ע למה לא הזכיר מקום השולחנות ע"כ ואני מצאתי שרש"י ז"ל כתב בפ"ק דיומא דף ט"ז ומקום השולחנות לא הוצרך לפרש שרחבו מפורש כבר בספר יחזקאל ע"כ והקשו שם תוס' ז"ל תימא דתנן במסכת חמיד פ' אמר להם הממונה בית המטבחים היה לצפונו של מזבח ועליו שמנה עמודים ננסין וכו' עד שבהן תולין ומפשיטין על השולחנות של שיש שבין העמודים והכא משמע שיש ריוח ד' אמות ביניהם וי"ל דהני אחריני נינהו דהני דהכא היינו שמונה שלחנות של שיש שהיו מדיחין עליהם הקרביים והנהו דהתם עומדת בין העמודים שבהן תולין ומפשיטים והבהמה מונחת על השלחנות כדי שלא תהא נגררת ע"ג קרקע. א"נ י"ל אע"פ שהיו רחוקים ד' אמות קרי לה התם בין העמודים דאע"פ שרחוקים ד' אמות לא היתה הבהמה נגררת בארץ שגוף הבהמה גדולה ומגיע לשולחנות כדאיתא בבראשית רבה דכשמרכיבין כבשי התמיד על הגמלים היו נגררין בארץ ע"כ:
והמותר בין הכבש ולכותל וכו': פירש הרמב"ם ז"ל התם פ' חמישי שנים עשר אמות וחצי לבין הכבש ולכותל ושנים עשר וחצי למקום הננסין וכן פי' ג"כ ה"ר שמעיה ז"ל וכן פי' ג"כ רש"י ז"ל בפ"ק דיומא אותו העודף חלקהו חציו לדרום בין כבש לכותל וחציו למקום הננסין ע"כ. ועוד פירש שם מקום השולחנות ד' וכיון שנתננו לשולחנות ד' ונשארו כ"ה אמות אותם תחלוק למקום הננסין חציין וחציין בין כבש לכותל ולבי מגמגם בה די"ל הואיל ולא פירשה המשנה מקום השולחנות שמא עם מקום הננסין הוא כלול באותו חלק שאתה חולק כ"ה אמות העודפים ברוחב העזרה על ק' ועשר המפורשים נמצא מן הכבש ולכותל דרומי י"ב אמות ומחצה. ואני כך שמעתי שמקום השולחנות כלול עם מקום הננסין אבל מה ששנינו כאן והמותר בין כבש ולכותל ולמקום הננסין פירש לי מורי צדק רבינו יצחק בר' יהודה ז"ל י"ב מן העשרים וחמש הן בין כבש ולכותל ושלש עשרה למקום הננסין והשולחנות ונתן טעם לדבריו לפי שבין כבש לכותל מקום פנוי וכך יש צורך תשמיש של שולחנות וננסין ולבי מגמגם לפי שהיה לו לתנא לפרש וכיון שלא פירש צריך אתה לחלקו לחצאים ע"כ. ועיין במה שכתבתי בשמו ז"ל לעיל פרק שני סימן ה':
שש לשכות וכו': פ"ק דיומא דף י"ט וכתבו שם תוספת ז"ל לשכת המדיחין ששם מדיחין קרבי קדשים הא דאמרינן לעיל דשולחנות היו בעזרה להדיח עליהם הקדשים וכדכתיב בהדיא ביחזקאל י"ל דבשר קדשים מדיחין על השולחנות אבל קרבי קדשים שיש בהן פרש ומאיסי מדיחין אותם בלשכת המדיחין ע"כ. עוד כתבו ז"ל לשכת בית הפרוה וא"כ מ"ש דכי תנא להו ברישא נקט לשכת המלח ולשכת הפרוה ולשכת המדיחין וכי מפרש להו מפרש לשכת המדיחין והדר לשכת הפרוה וי"ל אי הוה מפרש לשכת בית הפרוה ברישא היכי ליתני ועל גגה היה כהן טובל וכו' ואכתי לא קתני היכי סליק להתם להכי תנא לשכת המדיחין ברישא ומשם היתה מסבה לגג בית הפרוה אמנם ראיתי במסכת מדות ולשם מפרש לשכת בית הפרוה ברישא כי סדרא דרישא וגם במקצת ספרים שלנו יש בהן כך כמו כן בכאן עכ"ל ז"ל:
לשכת המלח: תוס' פרק הקומץ רבא דף כ"א פירשו מכח קושיית ברייתא דקתני התם דבשלשה מקומות המלח נתונה בלשכת המלח ששם מולחין עורות קדשים וע"ג הכבש ששם מולחין את האברים ובראשו של מזבח ששם מולחין הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים ועולת העוף פירשו דהא דקתני בברייתא ששם מולחים עורות קדשים לאו דוקא אלא כלומר משם היו נוטלין מלח למלוח עורות קדשים בלשכת הפרוה כדקתני הכא במתני' והא דקתני במתני' לשכת המלח ששם היו נותנין מלת קרבן היינו כלומר להצניעו לצורך קרבנות כגון למלוח עורות וכל דבר. וקשה לפי' זה דא"כ היתה מלח בד' מקומות ובברייתא לא חשיב אלא שלשה ע"כ ובתוס' חיצוניות כתב עוד י"ל דלשכת בית הפרוה דמתני' קרי בברייתא לשכת בית המלח ולשכת המלח דמתני' היינו אוצר המלח שמשם היו נוטלין כל הצורך ונראה לומר דלכך נקרא בית הפרוה בית המלח שהיה בו רוב מלח יותר מן הכבש ומראשו של מזבח ע"כ. וביד ספ"ה דהלכות אסורי מזבח:
לשכת הפרוה שם היו מולחין וכו': ובתשובות הרשב"א ז"ל סימן ת"ת:
ועל גגה היתה [בית] הטבילה: מי מעין היו באין לשם ברומה רש"י ז"ל (הגה"ה ס"א באמה) ובפ' אמר להם הממונה (יומא דף ל"א) אמר אביי ש"מ עין עיטם גבוה מקרקע עזרה עשרים ושלש אמות דתנן כל הפתחים שהיו שם עשרים אמות נמצא ששער המים גבוה עשרים אמות ובנין כלי של שלש מלמעלה להחזיק מ' סאה שאי אפשר למים לעלות להר שהוא גבוה ממקום שנובעים שם ותקרת השער היתה דקה מאד כיון דהשערים הם של שיש וכיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה ע"כ. [הגה"ה כך הלשון שם ונראה דקרי הכא שער למשקוף העליון]. ויש ספרים דגרסי הכא ברישא שבדרום לשכת המלח וכו' ובסיפא גרסי שבצפון לשכת העץ וכו' והיא גירסת הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה וגם שם ביד:
לשכת העץ: לא של עץ היתה אלא מפני שהניחו בה עצים איזו פעם נקראת כך ואם לא כן למה נשתנית לשכה זו לעשותה של עץ יותר משאר לשכות שהיו של בנין מהרי"ק ז"ל בפ"א בהלכות בית הבחירה:
לשכת הגוּלָה: כמו וגולה על ראשה וכמו גולת הזהב רבינו יהונתן הכהן ז"ל בפ' בתרא דעירובין ורוצה לומר דגרסינן לה בשורק הגימל. וצ"ע לע"ד אם יש טעות שם שכך כתוב שם ששנינו בסוף מדות לשכת הגולה שם בור והגולה קבועה בו והגלגל נתון עליו ומשם מספקין וכו':
לשכת כהן גדול היתה אחורי שתיהן וגג שלשתן היה שוה: כך צ"ל. וי"ס לשכת כ"ג היתה והיא היתה אחורי שתיהן. לשכת כ"ג היא לשכת פלהדרין ושתי לשכות היו לו לכ"ג לשכת פלהדרין ולשכת בית אבטינס לשכת פלהדרין ליישן שם ולשכת בית אבטינס ללמוד שם החפינה וכדתנן בפ"ק דיומא מסרוהו זקני ב"ד לזקני כהונה והעלוהו לבית אבטינס ואחת היתה בצפון ואחת בדרום והתם בפ"ק דיומא דף י"ט אמרי' לא ידענא הי בצפון והי בדרום ומסתברא דלשכת פלהדרין בדרום וכו' ודחינן לההיא סברא התם. וקשה לע"ד עלה דאי לשכת העץ היא לשכת פלהדרין כמו שפירש הרמב"ם והר"ר שמעיה ז"ל וגם רעז"ל א"כ במאי מסתפק תלמודא דקאמר ולא ידענא הא בהדיא תנן הכא שבדרום לשכת העץ ולגרסת הרמב"ם ז"ל יקשה ג"כ איפכא וז"ל הרמב"ם ז"ל וכפי הנראה להם בתלמוד שלשכת העץ שבצפון שהיתה לשכת כ"ג ג"כ היא לשכת פלהדרין הנזכרת בתפלת כפורים ושלשכה זו שבדרום על שער המים היא לשכת בית אבטינס שמשביעין אותו שם ערבי יום הכפורים כמו שבארנו שם עכ"ל ז"ל. ושמא דבגרסאות גופייהו נפל הספק בתלמוד. וביד בפ"ה דהלכות כלי המקדש סימן ז'. בפירוש רעז"ל הלכך טבילה ראשונה היתה בחול ע"ג שער המים הוא השער השלישי שבדרום ע"כ. אמר המלקט הכי מפורש ביומא פרק ג' א"ל הממומה דף ל"א הברייתא ונלע"ד דצריך להיות בפי' רעז"ל הוא השער הרביעי שבדרום דוק במתני' דלעיל ס"פ שני ובמתני' דבפרק ששי דשקלים סימן ג' אלא דלעיל בפ"ק גבי שבעה שערים היו בעזרה מונה לשער המים שער שלישי שלא הוזכר שם שער העליון:
אחורי שתיהן: אחר לשכת הגולה ואחר לשכת הגזית. [הגה"ה אע"פ שלא פירשם עדיין כבר הזכיר שמם שהן בדרום או בצפון לגירסת הרמב"ם ז"ל ומ"מ הרמב"ם ז"ל שם פ"ה דהלכות בית הבחירה לא כתב שלשכת העץ היתה אחורי שתיהן רק אחר שפירש שם לשתיהן ולשכת הגזית ולשכת הגולה מה עניינם אח"כ כתב שלשכת העץ היתה אחורי שתיהן]:
וגג שלשתן: היה שוה למעלה:
בור הגולה: מים מתוקים לשתיה ואמת המים להדחה הר"ר שמעיה ז"ל, בור קבוע לא גרסינן רק בור הגולה והגלגל וכו' ביד פרק ששי דהלכות ביאת מקדש סימן י"א ומצאתי במשניות מוגהות שמחקו מן המשנה. וברוך הוא שבחר בהם ובמשנתם:
סליק פרקא וסליקא לה מסכת מדות: