משנה מדות א ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק א · משנה ב | >>
איש הר הבית היה מחזר ח על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו, וכל משמר שאינו עומד, אומר לו איש הר הבית, שלום עליך.
ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו.
ורשות היה לו לשרוף את כסותו.
והם אומרים ט מה קול בעזרה, קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין, שישן לו על משמרו.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן, ושרפו את כסותו.
משנה מנוקדת
אִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר,
- וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקִין לְפָנָיו;
- וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד,
- אוֹמֵר לוֹ אִישׁ הַר הַבַּיִת:
- שָׁלוֹם עָלֶיךָ.
- נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן,
- חוֹבְטוֹ בְּמַקְלוֹ;
- וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׁרֹף אֶת כְּסוּתוֹ.
- וְהֵם אוֹמְרִים:
- מַה קּוֹל בָּעֲזָרָה?
- קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין,
- שֶׁיָּשֵׁן לוֹ עַל מִשְׁמָרוֹ.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי אִמָּא יָשֵׁן,
- וְשָׂרְפוּ אֶת כְּסוּתוֹ:
- פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי אִמָּא יָשֵׁן,
נוסח הרמב"ם
איש הר הבית -
- היה מחזר על כל משמר ומשמר - ואבוקות דולקין לפניו.
- שכל משמר, שאינו עומד ואומר לו: "איש הר הבית, שלום עליך" -
- ניכר שהוא ישן - חובטו במקלו,
- ורשות היה לו - לשרוף את כסותו.
- והן אומרין: "מה קול בעזרה"?
- "קול בן לוי לוקה, ובגדיו נשרפים - שישן לו על משמרו".
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- פעם אחת מצאו את אחי אימא ישן - ושרפו את כסותו.
פירוש הרמב"ם
*הערה 1:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
איש הר הבית - ממונה על כל השומרים:
פירוש תוספות יום טוב
איש הר הבית. שר. כמו אליכם אישים אקרא (משלי ח') ל' המפרש דתמיד סוף דף כ"ז וכ"פ הר"ב במ"ג פ"ק דיומא:
היה מחזר. בכל לילה ולילה על כל משמר ומשמר והיה לו מפתחות הר הבית כ"כ המפרש דתמיד שם. ור"ל לאפוקי משמרות הכהנים ושמו יוכיח ולפיכך צדקו דברי השלטי הגבורים [שחבר החכם הר"ר אברהם רופא ממנטוב"ה] במה שהשיג בפ' ל"ו על דברי הר"ב שכתב בפ"ה דשקלים על הפקיע להלקות כהנים והלוים. שלא מצינו כהנים לוקים:
והם אומרים בירושלים. הרמב"ם סוף הלכות בית הבחירה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ח) (על המשנה) מחזר. בכל לילה ולילה על כל משמר ומשמר. והיה לו מפתחות הר הבית. מפרש. ור"ל לאפוקי משמרות הכהנים, ושמו יוכיח. ועתוי"ט:
(ט) (על המשנה) והם כו'. בירושלים. הר"מ:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
איש הר הבית: בתוספתא דפ"ק דכלים קרי ליה ר' אליעזר לאיש הר הבית בעל הפיל כלומר ממונה בודק ומחפש כמו אין פולין לאור הנר. וכיוצא בזה שני"ו בפ"ק דשקלים לפי' אחד בן ביבי על הפקיע. ואיתא בגמרא פ"ק דתמיד:
איש הר הבית שלום עליך: בפירושי רבותינו שבשפירא מפ' דאע"ג דאמרינן הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה זהו במשכים לפתחו שעומד בפתח הבית וכל אדם שעובר לפני ביתו נותן לו שלום אין זה נכון אבל אם יפגע אדם אח חברו בר"ה יש לו ליתן כמו כן בכאן וגם הא דאמרינן במסכת מגילה פ"ק אסור לו לאדם שיתן שלום לחברו בלילה חיישינן שמא שד הוא שמא בעזרה לא היה רשאי שום שד ליכנס ולי נראה שמרחוק אסור ליתן לו שלום מפני שאינו מכיר אבל כשמכירו כגון הכא שפיר דמי והא נמי דאמרינן שאסור ליתן שלום קודם שיתפלל ה"מ כשכבר הגיע זמן התפלה אבל בלילה כגון הכא דלא הגיע זמן התפלה עדיין שפיר דמי הראב"ד ס"ל במסכת תמיד וכן כל אשר תמצא כתוב בשמו או בשם הרא"ש ז"ל במסכתא זו אינו אלא משם:
ורשות הי' לו לשרוף את כסותו: ואין כאן משום בל תשחית דהפקר ב"ד הפקר הרא"ש ז"ל. ואמרינן בפ"ק דמסכתא תמיד דכי הוה ר' יוחנן מטי להא מתני' הוה בכי אמר הכי אשריהם לראשונים שאפילו על אונס שינה עושין דין ק"ו שלא של אונס שינה על אחת כמה וכמה. וביד פ"ז דהלכות כלי המקדש סימן ד':
תפארת ישראל
יכין
איש הר הבית: שר הר הבית. שהיו כמה שרים ממונים על השומרים, ומתחלפים בכל לילה לסבב על השומרים, וראש שעל כולן נקרא בן ביבאי, ע"ש הראשון שהיה שמו כך [כיומא כ"ג א']:
היה מחזר על כל משמר ומשמר: בכל לילה היה ביד א' מהשרים ההם מפתחות לפתוח שערי הר הבית והעזרה, כדי לחזור על כל משמרות כהנום ולויים לראות אם נעורים:
ואבוקות דולקין לפניו: מדלא קאמר ונושאים אבוקות לפניו, משמע שהאבוקות עומדות במקומן בפנסין סביב, שלא יתכבו ברוח. ובשבת הדליקום שם מע"ש. ומשו"ה היו האבוקות דולקות, כדי שכשהשומר ער, יראה להשר ויקום לפניו:
שלום עליך: דאולי נחלש ולא יכול לקום, או אולי בעל מחשבות הוא. לפיכך דורש השר בשלומו, שאם הוא ער יענהו. [וי"ג שאינו עומד ואומר לו איש כו'. ור"ל כל שאין השומר עומד ואומר להשר, אתה איש הר הבית שלום עליך. ניכר וכו'. וק"ל אמירה למה. הרי כשקם לחוד כבר ניכר שהוא ער]:
ניכר שהוא ישן: ר"ל כבר ניכר שהוא ישן, מדלא השיבו:
חובטו במקלו: בפקיע שבהמקל [כיומא כ"ג א']:
ורשות היה לו: הכל לפי פשע שינתו:
לשרוף את כסותו: ר"ל רק כסותו העליון שמסתמא התחתל בו, ובא עי"ז לשינה. וגם דמסתמא לא הניחו לעמוד ערום. [ואין כאן משום בל תשחית, כמקרע על מת יותר מדאי [כב"ק צא ב']. דנ"ל דכל שהוא משום קנסא, הו"ל כלצורך אדם, דאין בו משום בל תשחית [כשבת ק"א ב' וחולין פ"ה ב']. תדע דהרי גם ההורג בהמה שלא לצורך עובר משום בל תשחית [כחולין ד"ז ב'], ואפי' לגרום לה טריפות אסור מה"ט [כרש"י מ"ז די"א א'] ואפ"ה קאמר שאול המלך [שמואל א' י"א פ"ז] ככה יעשה לבקרו. ואי"ל אין למדין מן המלכות [כירושלמי כלאים דט"ו ב']. ליתא, דזה רק בבני מלכים שהולכין בשרירות וכדקאמר התם, משא"כ שאול המלך צדיק גמור היה, דכתיב גביה בתר הך מעשה, בן שנה שאול במלכו, ודרשינן [יומא ד"כ ב'] כבן שנה בלי חטא]:
והם אומרים: שאר השומרים כששומעין בלילה צעקת הנלקה אומרים וכו'. ועי"ז נזהרים טפי, והיינו דקמ"ל הכא:
קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפים שישן לו על משמרו: אבל כהן שישן על משמרו קנסוהו באופן אחר, ולא במלקות, ושריפת כסותו דכתיב וקדשתו. צריך שינהג בו כבוד, [כגיטין דנ"ט ב]. [ואע"ג שמצינו שגם הכהן בשרצה להטעות הממונה בהפייס היה לוקה בפקיע, [כיומא כ"ג א']., התם בצנעא, וכת"ח שסרח שאין מבזין אותו בפרהסיא (וכמ"ק י"ז א'). וגם בל"ז התם פשע טובא, משא"כ הכא איכא אונס שינה. וכ"ש דלא ק' מכהן שחייב מלקות, דאפי' כה"ג לוקה (כסנהדרין די"ח ב'), וכ"כ בשימש בטומאה, שפוצעין מוחו בגזרין, (כפ"ט דסנהדרין), וכ"כ בשאר חייבי מיתות שלא חששו לכבודו., בהנך כולה טעמא מדפשע טובא וחייב כן מדאורייתא, משא"כ הכא מדרבנן, ואף שהוא אונס קנסוהו, אבל בכהן חששו לכבודו לבלי לבזותו כ"כ בפרהסיא. וכו לא משכנו אותו על השקלים, משום כבודו, (כירושלמי פ"א דשקלים מ"ג). וכן משמע לישנא דמתני', דקאמר בן לוי לוקה. ואע"ג דאמרינן (תמיד דכ"ז ב') דבכ"ד מקומות נקראים כהנים לויים. לשון תורה לחוד וכו' (כחולין קל"ז ב'). ולפי מ"ש לעיל סי' י"ג. דאיש הר הבית לא היה המפתחות של עזרה בידו, וא"כ לא היה יכול לסבב כלל בפנים להשגיח על משמרות הכהנים שהיו לפנים בעזרה, ודו"ק]:
פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן ושרפו את כסותו: נ"ל דאע"ג דמדות ראב"י היא [כיומא דט"ז א'] אפ"ה בהא פליג את"ק וס"ל שלא הלקוהו בפקיע, דלא קנסוהו כ"כ בתרתי, דהרי אפי' היה חייב מלקות מדינא, אינו לוקה ומשלם [ככתובות ל"ח]. וקמ"ל נמי דאפי' השומר נכבד, לא חששו לו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת