משנה כתובות ו ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ו, כתובות • הפרק הבא >>

פרק ו

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

מְצִיאַת הָאִשָּׁה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, לְבַעְלָהּ.

וִירֻשָּׁתָהּ, הוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.

בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ שֶׁלָּהּ.

רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר:

בִּזְמַן שֶׁבַּסֵּתֶר,

לָהּ שְׁנֵי חֲלָקִים, וְלוֹ אֶחָד;

וּבִזְמַן שֶׁבַּגָּלוּי,

לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים, וְלָהּ אֶחָד.

שֶׁלּוֹ, יִנָּתֵן מִיָּד;

וְשֶׁלָּהּ, יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת:

(ב)

הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ, וּמֵת חֲתָנוֹ,

אָמְרוּ חֲכָמִים, יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר:

לְאָחִיךָ הָיִיתִי רוֹצֶה לִתֵּן,

וּלְךָ אִי אִפְשִׁי לִתֵּן:

(ג)

פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ אֶלֶף דִּינָר,

הוּא פּוֹסֵק כְּנֶגְדָּן חֲמִשָּׁה עָשָׂר מָנֶה.

וּכְנֶגֶד הַשּׁוּם, הוּא פּוֹסֵק פָּחוֹת חֹמֶשׁ.

שׁוּם בְּמָנֶה וְשָׁוֶה מָנֶה,

אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה.

שׁוּם בְּמָנֶה,

הִיא נוֹתֶנֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד סֶלַע וְדִינָר;

וּבְאַרְבַּע מֵאוֹת,

הִיא נוֹתֶנֶת חֲמֵשׁ מֵאוֹת.

מַה שֶּׁחָתָן פּוֹסֵק, הוּא פּוֹסֵק פָּחוֹת חֹמֶשׁ:

(ד)

פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְּסָפִים,

סֶלַע כֶּסֶף נַעֲשָׂה שִׁשָּׁה דִּינָרִים.

הֶחָתָן מְקַבֵּל עָלָיו עֲשָׂרָה דִּינָרִין לַקֻּפָּה, לְכָל מָנֶה וּמָנֶה.

רַבָּן שְׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:

(ה)

הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ סְתָם, לֹא יִפְחֹת לָהּ מֵחֲמִשִּׁים זוּז.

פָּסַק לְהַכְנִיסָהּ עֲרֻמָּה,

לֹא יֹאמַר הַבַּעַל: כְּשֶׁאַכְנִיסָהּ לְבֵיתִי אֲכַסֶּנָּה בִּכְסוּתִי,

אֶלָּא מְכַסָּהּ וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ.

וְכֵן הַמַּשִּׂיא אֶת הַיְּתוֹמָה,

לֹא יִפְחֹת לָהּ מֵחֲמִשִּׁים זוּז;

אִם יֵשׁ בַּכִּיס,

מְפַרְנְסִין אוֹתָהּ לְפִי כְּבוֹדָהּ:

(ו)

יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאַתָּה אִמָּהּ אוֹ אַחֶיהָ מִדַּעְתָּהּ,

וְכָתְבוּ לָהּ בְּמֵאָה אוֹ בַּחֲמִשִּׁים זוּז,

יְכוֹלָה הִיא מִשֶּׁתַּגְדִּיל לְהוֹצִיא מִיָּדָן מַה שֶּׁרָאוּי לְהִנָּתֵן לָהּ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אִם הִשִּׂיא אֶת הַבַּת הָרִאשׁוֹנָה,

יִנָּתֵן לַשְּׁנִיָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּתַן לָרִאשׁוֹנָה.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

פְּעָמִים שֶׁאָדָם עָנִי וְהֶעֱשִׁיר, אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי;

אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִים וְנוֹתְנִין לָהּ:

(ז)

הַמַּשְׁלִישׁ מָעוֹת לְבִתּוֹ, וְהִיא אוֹמֶרֶת: נֶאֱמָן בַּעְלִי עָלַי,

יַעֲשֶׂה הַשָּׁלִישׁ מַה שֶׁהֻשְׁלַשׁ בְּיָדוֹ,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

וְכִי אֵינָהּ אֶלָּא שָׂדֶה וְהִיא רוֹצָה לְמָכְרָהּ,

הֲרֵי הִיא מְכוּרָה מֵעַכְשָׁיו.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּגְדוֹלָה;

אֲבָל בִּקְטַנָּה,

אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ו, כתובות • הפרק הבא >>

משנה כתובות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב