משנה כתובות ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מציאת האישה, ומעשה ידיה - של בעלה,

וירושתה.

הוא אוכל פירות - בחייה.

בושתה, ופגמה - שלה.

רבי יהודה אומר:

בזמן שבסתר - לה שני חלקים, ולו אחד.

ובזמן שבגלוי - לו שני חלקים, ולה אחד.

ושלו - נותנין לו מיד,

ושלה - ילקח בהן קרקע,

והוא אוכל פירות.

(ב) הפוסק מעות לחתנו - ומת,

אמרו חכמים:

יכול הוא שיאמר:

"לאחיך - הייתי רוצה,

ולך - אי אפשי ליתן".

(ג) פסקה - להכניס לו אלף דינר,

והוא פוסק כנגדן - חמישה עשר מנה.

כנגד השום - הוא פוסק פחות חמיש.

שום במנה - שוה מנה,

אין לו - אלא מנה.

שום -

במנה - נותנת לו שלשים ואחת ודינר.

ארבע מאות - נותנת חמש מאות.

כשהחתן פוסק - הוא פוסק פחות חמיש.

(ד) פסקה - להכניס לו כספים סלעין,

נעשת - שישה דינרין.

החתן מקבל עליו, עשרה דינרין וקופה - לכל מנה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

הכל - כמנהג המדינה.

(ה) [ג] *הערה 1: המשיא את בתו - סתם,

לא יפחות לה - מחמישים זוז.

פסק - להכניסה ערומה,

לא יאמר הבעל:

"לכשתבוא אל ביתי - אכסה בכסותי",

אלא מכסה - ועודה בבית אביה.

וכן המשיאין - את היתומה,

לא יפחתו לה - מחמישים זוז.

אם יש בכיס -

מפרנסין אותה - לפי כבודה.

(ו) יתומה - שהשיאתה אימה או אחיה לדעתה,

וכתבו לה - מאה או חמישים זוז,

יכולה היא משתגדיל,

להוציא מידן - מה שראוי להינתן לה.

רבי יהודה אומר:

אם השיא בת הראשונה -

ינתן לשניה - כדרך שנתן לראשונה.

וחכמים אומרין:

פעמים שאדם עני - ומעשיר,

או עשיר - ומעני,

אלא שמין את הנכסים - ונותנין לה.

(ז) [ד] המשליש מעות - לבתו,

והיא אומרת: "נאמן בעלי עלי",

יעשה שליש - מה שהושלש בידו,

דברי רבי מאיר.

אמר רבי יוסי:

וכי אינה - אלא שדה,

והיא רוצה - למוכרה,

והרי היא מכורה - מעכשיו.

במה דברים אמורים? - בגדולה.

אבל בקטנה - אין מעשה קטנה כלום.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה כתובות ו

משנה כתובות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב