משנה כלים כג א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כג · משנה א | >>
הכדור א והאמום והקמיע והתפילין שנקרעו, הנוגע בהן, טמא.
ובמה שבתוכן, טהור.
האוכף שנקרע, הנוגע במה שבתוכו, טמא, מפני שהתפר מחברוג.
משנה מנוקדת
הַכַּדּוּר וְהָאִמּוּם וְהַקָמִיעַ וְהַתְּפִלִּין
- שֶׁנִּקְרְעוּ,
- הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן, טָמֵא;
- וּבְמַה שֶּׁבְּתוֹכָן, טָהוֹר.
- הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן, טָמֵא;
- הָאֻכָּף שֶׁנִּקְרַע,
- הַנּוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ,
- טָמֵא,
- מִפְּנֵי שֶׁהַתֶּפֶר מְחַבְּרוֹ:
- הַנּוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ,
נוסח הרמב"ם
הכדור, והאימום, והקמיע, והתפילה שנקרעו -
- הנוגע בהן - טמא.
- במה שבתוכן - טהור.
- האכוף שנקרע -
- הנוגע במה שבתוכו - טמא,
- מפני שהתפר מחברו.
- הנוגע במה שבתוכו - טמא,
פירוש הרמב"ם
כדור - הוא הכדור ישחקו בו.
ואימום - הוא דפוס של מנעל.
וקמיע, ותפילין - ידועים.
ואלו המנויין כולן חיצוניהן מעור, ובתוך הכדור סובין או מוכין, וכן האימום, ובתוך הקמיע והתפילין בתים הכתובות בו.
ואמר כי כאשר הכלי נגע במת והיה זה הכלי אב הטומאה, אחר נקרע העור, הנה אשר יגע בדבר אשר הוא תוך העור טהור, לפי שאינו מעצם הכלי ולא מחובר אליו.
ואוכף - הוא דמיון המרדעת מפורסם הצורה, וירכבו עליו:
פירוש רבינו שמשון
כדור. הוא פלוט"א בלע"ז ומחופה מעיר ובתוכו שער:
אימום. דפוס של עור הוא כעין מנעל ומלא בתוכו שער ופיו תפור וכן עושים המנעל כמו שעושין רצענים שלנו בדפוס של עץ:
קמיע. של עור הוא מלא מתוכו קוטו"ן בלע"ז ותולהו בצוארו לנוי:
ובמה שבתוכן. אם נגע אין טמא החיצון שאינו חיבור:
איכוף. כמו אוכף:
אף מה שבחוץ שהתפר מחברו ועושהו אחד:
תני"א בתוספ' [שם פ"ב] הכדור והאימום והקמיע והתפלה וכסת עגולה שנקרעו אם מקבלין מה שבתוכן טמאין ר' יהושע בן קרחה אומר משום ר' אליעזר אף מטבילן כמות שהן. פי' אע"פ שנקרעו והטבילן [י] והוציאן כמות שהן [יא] מה שבתוכן חוצץ דהכל חיבור ומתני' דהכא דלא כרבי אליעזר ובסוף ד' מיתות (דף סח.) אמר רבי אליעזר טהרתן כמות שהן ואין מה שבתוכן חוצץ בשעת טבילה אע"פ שנקרע ועוד תני"א בתוספת"א דלקמן (ב"ב פ"ד) תפלה מאימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה קצעה אע"פ שעתיד ליתן בה את הרצועה טמאה מאימתי טהרתה של יד [יב] משתפרד משלש רוחות ושל ראש [יג] משישתייר בה משלש רוחות בין קציעה לחבירתה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הכדור - פלוט"א בלע"ז:
והאימום - דפוס של מנעל ב. וכל אלו חיצוניהם עור ומלאין מבפנים שער או מוכין:
והקמיע והתפילין - יש בתוך הבתים של עור פרשיות כתובות בקלף:
ובמה שבתוכן טהור - אם נטמא אחת מאלו במת ואח"כ נקרע, ונגע אחד במה שבתוכן, טהור, לפי שאין מה שבתוכן חיבור להן ואין מה שבתוכן טמא כמותן:
הכאוף - כמו אוכף:
הנוגע במה שבתוכו טמא - אם נטמא האוכף במת. כשם שהנוגע בו טמא, כך הנוגע במה שבתוכו טמא:
מפני שהתפר מחברו - ועושהו אחד, זה שבפנים עם החיצון:
פירוש תוספות יום טוב
הכדור. ישחקו בו. הרמב"ם. וכ"פ הר"ב ריש פכ"ח:
והאמום. פי' הר"ב דפוס של מנעל כו'. ופיו תפור [ובו] עושים המנעל כמו שעושים רצענים שלנו בדפוס של עץ. הר"ש. והוא לשון רש"י סוף פרק ז' דסנהדרין:
מפני שהתפר מחברו. פי' שתופר המוכין עם העור כדי שלא ישמטו אנה ואנה מתחתיו כשרוכב על האוכף דומיא דתפירת הבגד שממלאין במוך וצמר גפן בין תפירה לתפירה שזכר הר"ב במ"ד פט"ז דשבת שרגילות גם כן לחבר המוך בתפירות עם הבגד עצמו. כנ"ל. ולשון מהר"ם נ"ל אע"ג דכדור ואמום כמו כן תפורים מכל מקום רגיל הוא להוציא מה שבתוכן לפעמים להכי אין התפר מחברו כי הכא. ע"כ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) הכדור. ישחקו בו. הר"מ:
(ב) (על הברטנורא) ופיו תפור ובו עושים המנעול, כמו שעושים רצענים שלנו בדפוס של עץ. הר"ש:
(ג) (על המשנה) מחברו. פירוש, שתופר המוכין עם העור כדי שלא ישמטו אנה ואנה מתחתיו כשרוכב על האוכף, דומיא דתפירת הבגד שממלאין במוך וצמר גפן בין תפירה לתפירה כו' שרגילות ג"כ לחבר המוך בתפירות עם הבגד עצמו. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
שָנִקְרְעוּ: הרי"ש בשבא גרסי' לה וכן נקד ה"ר יהוסף ז"ל:
ובמה שבתוכם טהור: מתני' דלא כר' אליעזר דא"ר יהושע בן קרחא משמו בתוספתא דאם נקרעו והטבילן כמות שהן אין מה שבתוכן חוצץ דהכל חבור. ועיין שם סוף פרק ארבע מיתות:
מפני שהתפר מחברו: כך צ"ל:
תפארת ישראל
יכין
הכדור: באלל בל"א. ועשוי מעור ממולא מוכין. ועשוי לשחק בו:
והאמום: דפוס לעשות עליו מנעל [כלקמן פכ"ו סי' ל"ט] וגם הוא עשוי מעיר וממולא מוכין:
והקמיע: כמין כיס עור ממולא מעשבין. או שנותנין לתוך הב"ק שלו קלף שכתובים עליו שמות. שנושאין אותו לסגולה או לרפואה:
והתפילין: שממולאין בתיהן בפרשיות והרי כל הנך המלויין בעצמן כשהן לבד אמק"ט:
שנקרעו: ר"ל שנטמאו בעודן ממולאין. ואח"כ נקרעו:
מיירי שלא נפתח בהן רק התפר שסתמן. אבל לא נתבטל הב"ק שלהן ע"י הקרע. ולפיכך משום שהב"ק שלם נשאר בטומאתו. משא"כ לעיל [פי"ח מ"ח] מיירי שהותר לגמרי ונתבטל עי"ז הב"ק:
טהור: דאם נגע טהרה בהמלוי אף שעדיין הוא בתוכן. והרי כשעדיין היה סגור היה כולו טמא. השתא שנפתח התפר. אין המוכין מטמא עוד בנגיעתו. דמשנפתח אין המוכין תו חיבור לעיקר הכלי:
מפני שהתפר מחברו: ר"ל שדרך העושה אוכף. שתופר מיד העור עם המוכין. כדי שהמוכין שתוך האוכף. לא ישמט ממקום למקום תחת הרוכב. להכי גם בנפתח כיס העור. אפ"ה מחשב המוכין חיבור להאוכף. ומטמא כמותו כל זמן שהב"ק שבאוכף קיים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת