עיקר תוי"ט על כלים כג
משנה כלים, פרק כ"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) הכדור. ישחקו בו. הר"מ:
(ב) (על הברטנורא) ופיו תפור ובו עושים המנעול, כמו שעושים רצענים שלנו בדפוס של עץ. הר"ש:
(ג) (על המשנה) מחברו. פירוש, שתופר המוכין עם העור כדי שלא ישמטו אנה ואנה מתחתיו כשרוכב על האוכף, דומיא דתפירת הבגד שממלאין במוך וצמר גפן בין תפירה לתפירה כו' שרגילות ג"כ לחבר המוך בתפירות עם הבגד עצמו. ועתוי"ט:
(ד) (על הברטנורא) משמע כל שרוכבין עליו בפיסוק רגלים יש בו משום מרכב כו'. אבל דעת רש"י אינו כן, אלא שאינו מטמא משום מרכב אלא אותו הראוי לסמיכה בשעת רכיבה. וצ"ל בכל הני דהכא, שיש בהן דברים הראויין להסמך בהן לפניו או לאחריו:
(ה) (על הברטנורא) ותימה, מה ענין זה למרכב. ושמא הוא אחד מכלי האוכף, או אותן שמשים בו הרוכב רגליו. ונקרא כן מפני שמכה בה תמיד כעין מדוכה. מהר"מ. ועתוי"ט:
(ו) (על המשנה) שעומדין. והזב מטמא משום מושב כשהוא עומד ג"כ. כדתנן בסוף פרק ב' דזבים. עתוי"ט:
.אין פירוש למשנה זו
(ז) (על המשנה) אין כו'. ולא אתפרש טעמא מאי. וגם צ"ל דמשבר של חיה אין ישיבתו ישיבה כמו אסלא דסוף פרק דלעיל, דהא לא פליג ר"י אאסלא. תוי"ט:
(ח) (על הברטנורא) לשון הערוך, ומביאין לוח של אבן או של עץ ומעמידין אותו מוטה, והמקום נמוך וסומכים אותו בעץ ומניחים תחת כו':
(ט) (על הברטנורא)} לשון הר"מ, מצודות יפסיקו המים בימים עד שיתקבצו שם הדגים, ואחר יוציאו המים וישארו הדגים כו':
(י) (על המשנה) טמאין. ר"ל בטומאת מדרס. א"נ בשאר טומאות דוקא. הר"ש: