משנה ידיים ב


ידיים פרק ב', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<<משנהסדר טהרותמסכת ידייםפרק שני ("נטל לידו")>>

פרקי מסכת ידיים: א ב ג ד

משנה אמשנה במשנה ג •  משנה ד • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


נטל לידו אחת משטיפה אחת, ידו טהורה.

לשתי ידיו משטיפה אחת, רבי מאיר מטמא, עד שיטול מרביעית.

נפל ככר של תרומה, טהור.

רבי יוסי מטמא.

נטל את הראשונים למקום אחד, ואת השניים למקום אחר, ונפל ככר של תרומה — על הראשונים, טמא. ועל השניים, טהור.

נטל את הראשונים ואת השניים למקום אחד, ונפל ככר של תרומה, טמא.

נטל את הראשונים ונמצא על ידיו קיסם או צרור, ידיו טמאות, שאין המים האחרונים מטהרים אלא המים שעל גבי היד.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, כל שהוא מבריית המים, טהור.

הידים מיטמאות ומיטהרות עד הפרק.

כיצד, נטל את הראשונים עד הפרק, ואת השניים חוץ לפרק, וחזרו ליד, טהורה.

נטל את הראשונים ואת השניים חוץ לפרק, וחזרו ליד, טמאה.

נטל את הראשונים לידו אחת ונמלך ונטל את השניים לשתי ידיו, טמאות.

נטל את הראשונים לשתי ידיו ונמלך ונטל את השניים לידו אחת, ידו טהורה.

נטל לידו אחת ושפשפה בחברתה, טמאה.

בראשו או בכותל, טהורה.

נוטלין ארבעה וחמשה זה בצד זה או זה על גבי זה, ובלבד שירפו, שיבואו בהם המים.

ספק נעשה בהם מלאכה ספק לא נעשה בהם מלאכה, ספק יש בהם כשיעור ספק שאין בהם כשיעור, ספק טמאים ספק טהורין, ספיקן טהור, מפני שאמרו, ספק הידים ליטמא ולטמא וליטהר, טהור.

רבי יוסי אומר, ליטהר, טמא.

כיצד?

היו ידיו טהורות ולפניו שני ככרים טמאים, ספק נגע ספק לא נגע,

היו ידיו טמאות ולפניו שני ככרים טהורים, ספק נגע ספק לא נגע,

היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה ולפניו שני ככרים טהורים, נגע באחד מהם, ספק בטמאה נגע ספק בטהורה נגע,

היו ידיו טהורות ולפניו שני ככרים אחד טמא ואחד טהור, נגע באחד מהן, ספק בטמא נגע ספק בטהור נגע,

היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה ולפניו שני ככרים אחד טמא ואחד טהור, נגע בשתיהן, ספק טמאה בטמא וטהורה בטהור, או טהורה בטמא וטמאה בטהור,

הידים כמו שהיו והככרים כמות שהיו.

משנה ידיים ב ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) נטל לידו אחת משטיפה אחת - ידו טהורה.

לשתי ידיו משטיפה אחת -
רבי מאיר - מטמא, עד שיטול מרביעית.
נפל כיכר של תרומה - טהור.
רבי יוסי - מטמא.


(ב) נטל את הראשונים למקום אחד,

ואת השנים למקום אחד,
ונפל כיכר של תרומה -
על הראשונים - טמא,
ועל השנים - טהור.
נטל את הראשונים ואת השנים למקום אחד,
ונפל כיכר של תרומה - טמא.
נטל את הראשונים,
ונמצא על ידיו קיסם, או צרור - ידיו טמאות,
שאין המים האחרונים מטהרין - אלא המים שעל גבי היד.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
כל שהוא מבריית המים - טהור.


(ג) הידים מיטמאות ומיטהרות - עד הפרק.

כיצד?
נטל את הראשונים עד הפרק, והשנים חוץ לפרק,
וחזרו ליד - טהורה.
נטל את הראשונים ואת השנים חוץ לפרק,
וחזרו ליד - טמאה.
נטל את הראשונים לידו אחת,
ונמלך ונטל את השנים לשתי ידיו - טמאות.
נטל את הראשונים לשתי ידיו,
ונמלך ונטל את השנים לידו אחת - ידו טהורה.
נטל לידו אחת -
ושיפשפה בחברתה - טמאה.
בראשו, או בכותל - טהורה.
נוטלין ארבעה חמישה זה בצד זה,
או זה על גבי זה - ובלבד שירפה שיבואו בהם המים.


(ד) ספק נעשה בהן מלאכה, ספק לא נעשה בהן מלאכה,

ספק יש בהן כשעור, ספק שאין בהן -
ספק טמאין, ספק טהורין.
ספקן - טהור,
מפני שאמרו: ספק הידים ליטמא ולטמא וליטהר - טהור.
רבי יוסי אומר: ליטהר - טמא.
כיצד?
היו ידיו טהורות, ולפניו שני כיכרים טמאין,
ספק נגע, ספק לא נגע,
היו ידיו טמאות, ולפניו שני כיכרים טהורין,
ספק נגע, ספק לא נגע,
היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה, ולפניו שני כיכרים טהורין,
נגע באחד מהן - ספק בטמאה נגע, ספק בטהורה נגע,
היו ידיו טהורות, ולפניו שני כיכרות, אחד טמא ואחד טהור,
נגע באחד מהן - ספק בטמא נגע, וספק בטהור נגע,
היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה, ולפניו שני כיכרים אחד טמא ואחד טהור,
נגע בשתיהן - ספק טמאה בטמא וטהורה בטהור, או טמאה בטהור וטהורה בטמא -
הידים כמות שהיו, והכיכרים כמות שהיו.