משנה זבים ה ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת זבים · פרק ה · משנה ח | >>
הנושא את המרכב והנישא עליו והמסיטוכט, מטמא שנים ופוסל אחד.
פרש, מטמא אחד ופוסל אחד.
הנושא את הנבלה, ואת מי חטאת שיש בהם כדי הזיה, מטמא שנים ופוסל אחד.
פרש, מטמא אחד ופוסל אחד.
משנה מנוקדת
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב וְהַנִּשָּׂא עָלָיו וְהַמַּסִּיטוֹ, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. הַנּוֹשֵׂא אֶת הַנְּבֵלָה, וְאֶת מֵי חַטָּאת שֶׁיֶּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד.
נוסח הרמב"ם
הנושא את המרכב, והנישא עליו,
- והמסיטו - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- פרש - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- והמסיטו - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- הנושא את הנבילה,
- ואת מי חטאת שיש בהן כדי הזיה - מטמא שנים, ופוסל אחד.
- פרש - מטמא אחד, ופוסל אחד.
- ואת מי חטאת שיש בהן כדי הזיה - מטמא שנים, ופוסל אחד.
פירוש הרמב"ם
זה כולו מבואר, כשאתה זוכר מה שקדם בפרק הראשון של כלים, והבנת הכלל אשר אמר רבי יהושע בתחילת הפרק הזה, וזה כי הנבלה ומי חטאת שיש בהן כדי הזייה והמרכב, כל אחד מהן מטמא במשא לטמא בגדים, כמו שבארנו שם:
פירוש רבינו שמשון
הנושא את המרכב. כתיב כבוס בגדי' ולא בנוגע ואין נוגע אלא ראשון בעלמא:
הנושא את הנבילה היינו מסיט כדתנן לעיל דנושא בלא מסיט טהור ונוגע נמי בנבילה אע"פ שהוא טמא כיון דלא מטמא בגדים כדתנן בפ"ק דכלים אין מטמא שנים ופוסל אחד דראשון בעלמא הוא ומטמא אחד ופוסל אחד:
מי חטאת שיש בהם כדי הזייה. מטמאין בגדים במשא אבל לא במגע כדתנן בפ"ק דכלים:
והיא בבית הבליעה. כל זמן שהיא בבית הבליעה מטמאה בגדים וכיון דמטמא בגדים מטמא שנים ופוסל אחד כדפרישית בכולהו:
הכניס ראשו לאויר התנור טהור. הוה מצי למיתני נגע בתנור אלא רבותא אשמועינן דאע"פ שהכניס ראשו וקיימא נבלת עוף טהור עם בית הבליעה שלו הכל באויר התנור אפי' הכי טהור דמחמת האדם לא מיטמא דכל המטמאין בגדים אין מטמאין אדם וכלי חרס כדתנן בריש פירקין ומחמת נבלת העוף לא מיטמא דאין לה טומאה אלא לאדם בבית הבליעה:
הקיאח או בלעה. היינו פירש דמשירדה לבטן אין לה טומאה. וכשהיא בתוך פיו אין לה טומאה דלא יאכל כתיב (ויקרא כב) דהיינו שעת אכילה בבית הבליעה:
תני"א בתוספת"א [פ"ה] הנוגע בצמר נבילה ובנימי מרכב ובמי חטאת שיש בהן כדי הזייה מטמא שנים ופוסל אחד שאי אפשר לנגוע שלא יסיט פירש מטמא אחד ופוסל אחד בקרן נבילה ובעץ של מרכב ובמי חטאת שאין בהן כדי הזייה מטמא אחד ופוסל אחד:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הנושא את המרכב - בנושא את המרכב כתיב כיבוס בגדים, ולא בנוגע. ואין נוגע אלא ראשון בעלמא:
הנושא את הנבלה - היינו מסיט, דנושא בלא מסיט, טהור כדפרישית לעיל. ונוגע נמי בנבלה, אע"פ שהוא טמא, כיון דלא מטמא בגדים אינו מטמא שנים ופוסל אחד, דאינו אלא ראשון בעלמא ומטמא אחד ופוסל אחד:
מי חטאת שיש בהן כדי הזייה - מטמאין בגדים במשא אבל לא במגע:
פירוש תוספות יום טוב
והמסיטו. הכא ודאי פירושו הטהור המסיט למרכב. ומשום הכי קתני המסיטו בכינוי. ולא קתני המסיט סתמא דהוה משמע בין טהור מסיט למרכב. בין טמא מסיט לטהור. ובמרכב אי אפשר לומר כן כמש"כ לעיל במשכב:
מי חטאת שיש בהן כדי הזייה. כתב הר"ב מטמאין בגדים במשא. כדתנן במשנה ב' פרק קמא דכלים. ועיין מה שאכתוב בריש משנה י':
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כט) (על המשנה) והמסיטו. למרכב. אבל מרכב המסיט לטהור, לא, וכמו במשכב:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בפי' רעז"ל דנוגע בנבלה אינו אלא ראשון בעלמא לטמא אחד לפסול אחד. אמר המלקט הכי תנן לה בהדיא במתני' דבסמוך סי' י':
תפארת ישראל
יכין
הנושא: ר"ל אדם הנושא. והיינו נמי אפילו תחת אבן מסמא. דכל נושא ונישא בש"ס. שנזכר אצלו מסיט. ר"ל הנושא בלי היסט. והיינו תחת מסמא. ובכל מקום שנזכר משא לחודא. כגון נבלה מטמא במשא. ר"ל בהסיטה ועיין פתיחה סי' ו':
הנושא את הנבלה: ר"לאדם שהסיטה:
ואת מי חטאת שיש בהם כדי הזיה: ושיעורו כדי להטביל ראשי גבעולין ואף דמו חטאת במגע נמי מטמא בגדים. מדא"א שיגע בהן ולא יסיטן. עכ"פ מדאפשר בקרושין כגליד. לא פסיקי ליה. ובכולה מתני' לא נקט נוגע. דהנוגע במרכב ונבלה. אמ"ט בגדים. ולהכי הנוגע בהן. אפילו קודם שפי' אינו אלא ראשון:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת