משנה זבים ד דפוסים
משנה זבים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
רבי יהושע אומר, נדה שישבה עם הטהורה במטה, כפה שבראשה טמא מדרס.
ישבה בספינה, כלים שבראש הנס שבספינה טמאין מדרס.
נוטלת עריבה מלאה בגדים: בזמן שמשאן כבד, טמאין.
בזמן שמשאן קל, טהורין.
זב שהקיש על כצוצרא, ונפל ככר של תרומה, טהור.
משנה ב עריכה
הקיש על המריש, על המלבן, על הצנור, ועל הדף, אף על פי שהוא עשוי בחבלים, על התנור, ועל הים, ועל אצטרובל, ועל חמור של רחים של יד, ועל סאה של רחים של זיתים, רבי יוסי אומר, אף על קורת הבלנין, טהור.
משנה ג עריכה
הקיש על הדלת, על הנגר, על המנעול, על המשוט, ועל הקלת, ועל אילן שכחו רע, ועל סוכה שכחה רע באילן יפה, על סולם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר, על הכבש על הקורה ועל הדלת בזמן שאינן עשויין בטיט, טמאין.
על השידה על התיבה ועל המגדל, טמאין.
רבי נחמיה ורבי שמעון מטהרין באלו.
משנה ד עריכה
זב שהיה מוטל על חמשה ספסלים או על חמש פונדיות: לארכן, טמאין.
לרחבן טהורין.
ישן, ספק שנתהפך עליהן, טמאין.
היה מוטל על ששה כסיות, שתי ידיו על שנים, שתי רגליו על שנים, ראשו על אחד, גופו על אחד, אין טמא אלא זה שתחת הגוף.
עומד על שני כסאות, רבי שמעון אומר, אם רחוקין זה מזה, טהורין.
משנה ה עריכה
עשר טליות זו על גב זו, ישן על גבי העליונה, כולן טמאות.
הזב בכף מאזנים ומשכב ומושב כנגדו: כרע הזב, טהורין; כרעו הן, טמאין.
רבי שמעון אומר: ביחידי, טמא; ובמרובין, טהור, שאין אחד נושא את רובו.
משנה ו עריכה
הזב בכף מאזנים ואוכלין ומשקין בכף שניה, טמאין.
ובמת, הכל טהור, חוץ מן האדם.
זה חומר בזב מבמת.
(וחומר במת מבזב) [נוסח הרמב"ם: ושוב חומר בזב מבמת]: שהזב עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים, ועל גביו מדף לטמא אוכלין ומשקין, מה שאין המת מטמא.
חומר במת, שהמת מטמא באהל ומטמא טומאת שבעה, מה שאין הזב מטמא.
משנה ז עריכה
היה יושב על גבי המטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה, טמאות, מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש.
רבי שמעון מטהר.
היה רוכב על גבי בהמה וארבע טליות תחת ארבע רגלי בהמה, טהורות, מפני שהיא יכולה לעמוד על שלשה.
היתה טלית אחת תחת שני ידים, תחת שני רגלים, תחת יד ורגל, טמאה.
רבי יוסי אומר, הסוס מטמא ברגליו, והחמור בידיו, שמשענת הסוס על רגליו, ומשענת החמור על ידיו.
ישב על קורת בית הבד, כלים שבעקל טמאין.
על המכבש של כובס, כלים שתחתיו טהורין.
רבי נחמיה מטמא.
משנה זבים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב