משנה זבחים יב ניקוד
(א) טְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
- אֵינָן חוֹלְקִין בַּקֳּדָשִׁים לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.
- אוֹנֵן,
- נוֹגֵעַ, וְאֵינוֹ מַקְרִיב,
- וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.
- בַּעֲלֵי מוּמִין,
- בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין,
- בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין,
- חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין,
- אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין.
- וְכֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבוֹדָה,
- אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר.
- וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ בַּבָּשָׂר,
- אֵין לוֹ בָּעוֹרוֹת.
- אֲפִלּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים
- וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים,
- אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז, לג):
- "הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן,
- לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה":
- לֹא זָכוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז, ח): "עוֹלַת אִישׁ",
- עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לָאִישׁ.
- עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ,
- אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים,
- עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים;
- אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים,
- אֶחָד עוֹלַת הָאִישׁ וְאֶחָד עוֹלַת הָאִשָּׁה,
- עוֹרוֹתֵיהֶן לַכֹּהֲנִים:
- וְעוֹרוֹת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לַכֹּהֲנִים.
- קַל וָחֹמֶר:
- מָה אִם עוֹלָה,
- שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ,
- זָכוּ בְּעוֹרָהּ;
- קָדְשֵׁי קָדָשִׁים,
- שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָהּ,
- אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּזְכּוּ בְּעוֹרָהּ?
- אֵין מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ,
- שֶׁאֵין לוֹ עוֹר מִכָּל מָקוֹם:
- אֵין עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים;
- לְאַחַר הֶפְשֵׁטָן,
- עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים.
- אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים:
- מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹר יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.
- אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ,
- שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵפָה,
- שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵין לֹא רָאִינוּ רְאָיָה,
- אֶלָּא יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:
- בִּזְמַן שֶׁהֵם נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן,
- נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדֶּשֶׁן,
- וּמְטַמְּאִין בְּגָדִים.
- וְאִם אֵינָן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן,
- נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַבִּירָה,
- וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים:
- בִּזְמַן שֶׁהֵם נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן,
- יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה
- וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ,
- הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים,
- וְהָאַחֲרוֹנִים אֵינָן מְטַמְּאִים בְּגָדִים,
- עַד שֶׁיֵּצְאוּ.
- וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ,
- יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ,
- אֵלּוּ וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּגָדִים.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֵלּוּ וְאֵלּוּ אֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים,
- עַד שֶׁיֻּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּן.
- נִתַּךְ הַבָּשָׂר,
- אֵין הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים:
משנה זבחים, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב