משנה דמאי ז דפוסים

<< | משנה דמאי ז דפוסים |

המזמין את חברו שיאכל אצלו, והוא אינו מאמינו על המעשרות, אומר מערב שבת: "מה שאני עתיד להפריש מחר, הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו, ומעשר שני בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות".

מזגו לו את הכוס, אומר: "מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס, הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר, עשוי תרומת מעשר עליו, ומעשר שני בפיו, ומחולל על המעות".

פועל שאינו מאמין לבעל הבית, נוטל גרוגרת אחת ואומר: "זו ותשע הבאות אחריה, עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל. זו עשויה תרומת מעשר עליהן, ומעשר שני באחרונה, ומחולל על המעות". וחושך גרוגרת אחת.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא יחשוך, מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעל הבית.

רבי יוסי אומר: לא יחשוך, מפני שהוא תנאי בית דין.

הלוקח יין מבין הכותים, אומר: "שני לוגין שאני עתיד להפריש, הרי הן תרומה, ועשרה מעשר, ותשעה מעשר שני". מיחל ושותה.

היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו, והוא בבית המדרש או בשדה, אומר: "שתי תאנים שאני עתיד להפריש, הרי הן תרומה, ועשר מעשר ראשון, ותשע מעשר שני".

היו דמאי, אומר: "מה שאני עתיד להפריש למחר, הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו. ומעשר שני בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות".

היו לפניו שתי כלכלות של טבל, ואמר: "מעשרות זו בזו", הראשונה מעושרת.

"של זו בזו ושל זו בזו", הראשונה מעושרת.

"מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה", קרא שם.

מאה טבל מאה חולין, נוטל מאה ואחד.

מאה טבל מאה מעשר, נוטל מאה ואחד.

מאה חולין מתוקנים מאה מעשר, נוטל מאה ועשר.

מאה טבל תשעים מעשר, תשעים טבל ושמונים מעשר, לא הפסיד כלום.

זה הכלל, כל זמן שהטבל מרובה, לא הפסיד כלום.

מי שהיו לו עשר שורות של עשר עשר כדי יין, ואמר: "שורה החיצונה אחת מעשר", ואין ידוע איזו היא, נוטל שתי חביות לוכסן.

"חצי שורה החיצונה אחת מעשר", ואין ידוע איזו היא, נוטל ארבע חביות מארבע זויות.

"שורה אחת מעשר", ואין ידוע איזו היא, נוטל שורה אחת לוכסן.

"חצי שורה אחת מעשר", ואין ידוע איזו היא, נוטל שתי שורות לוכסן.

"חבית אחת מעשר", ואין ידוע איזו היא, נוטל מכל חבית וחבית.

<< | משנה דמאי ז דפוסים |