משנה גיטין ט דפוסים
משנה גיטין, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
המגרש את אשתו ואמר לה: הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני, רבי אליעזר מתיר.
וחכמים אוסרין.
כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה: הרי את מותרת לכל אדם.
ואם כתבו בתוכו, אף על פי שחזר ומחקו, פסול.
הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחי ולאחיך, לעבד ולנכרי ולכל מי שאין לה עליו קידושין, כשר.
הרי את מותרת לכל אדם, אלא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, ולכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה, פסול.
גופו של גט, הרי את מותרת לכל אדם.
רבי יהודה אומר: ודין דיהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין למהך להתנסבא לכל גבר דתצביין.
גופו של גט שחרור, הרי את בת חורין, הרי את לעצמך.
שלשה גיטין פסולין, ואם נשאת, הוולד כשר.
כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, הרי אלו שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת, הוולד כשר.
רבי אלעזר אומר, אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, כשר וגובה מנכסים משועבדים, שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תקון העולם.
שנים ששלחו שני גיטין שווין ונתערבו, נותן שניהם לזו ושניהם לזו.
לפיכך, אבד אחד מהן, הרי השני בטל.
חמישה שכתבו כלל בתוך הגט, איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית, והעדים מלמטה, כולן כשרין וינתן לכל אחת ואחת.
היה כתוב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטה, את שהעדים נקרין עמו, כשר.
שני גיטין שכתבן זה בצד זה ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה ושני עדים יוונים באים מתחת זה לתחת זה, את שהעדים הראשונים נקראין עמו, כשר.
עד אחד עברי ועד אחד יווני ועד אחד עברי ועד אחד יווני באין מתחת זה לתחת זה, שניהן פסולין.
שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטה, כשר.
חתמו עדים בראש הדף, מן הצד, או מאחריו בגט פשוט, פסול.
הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה, והעדים באמצע, שניהם פסולין.
(סופו של זה בצד סופו של זה, והעדים באמצע, את שהעדים נקרין עמו, כשר).
ראשו של זה בצד סופו של זה, והעדים באמצע, את שהעדים נקרין בסופו, כשר.
גט שכתבו עברית ועדיו יוונית, יוונית ועדיו עברית, עד אחד עברי ועד אחד יווני, כתב סופר ועד, כשר.
"איש פלוני עד", כשר.
("בן איש פלוני עד", כשר.
"איש פלוני בן איש פלוני") ולא כתב "עד", כשר. וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין.
כתב חניכתו וחניכתה, כשר.
גט מעושה, בישראל, כשר. ובגוים, פסול. ובגוים, חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך, וכשר.
יצא שמה בעיר מקודשת, הרי זו מקודשת.
מגורשת, הרי זו מגורשת.
ובלבד שלא יהא שם אמתלא.
איזו היא אמתלא? גירש איש פלוני את אשתו על תנאי, זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא.
בית שמאי אומרים, לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה, שנאמר (דברים כד) כי מצא בה ערות דבר.
ובית הלל אומרים, אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר (שם) כי מצא בה ערות דבר.
רבי עקיבא אומר, אפילו מצא אחרת נאה הימנה, שנאמר (שם) והיה אם לא תמצא חן בעיניו.
משנה גיטין, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב