משנה ביצה ד ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ביצה · פרק ד · משנה ב | >>
אין נוטלין עצים מן הסוכה, אלא מן הסמוך לה.
מביאין עצים מן השדה מן המכונסו, ומן הקרפף אפילו מן המפוזר.
איזהו קרפף? כל שסמוך לעיר, דברי רבי יהודה.
רבי יוסי אומר: כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת.
משנה מנוקדת
אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה,
- אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ.
- מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְּכֻנָּס,
- וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְּפֻזָּר.
- אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף?
- כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בְּפוֹתַחַת,
- וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת:
- כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר,
נוסח הרמב"ם
אין נוטלין עצים - מן הסוכה,
- אלא - מן הסמוך לה.
- ומביאים עצים מן השדה - מן המכונס,
- ומן הקרפף - ואפילו מן המפוזר.
- איזה הוא קרפף?
- כל שהוא - סמוך לעיר,
- דברי רבי יהודה.
- רבי יוסי אומר:
- כל שנכנסים לו - בפותחת,
- ואפילו - בתוך תחום השבת.
- כל שהוא - סמוך לעיר,
פירוש הרמב"ם
סוכת החג בחג, אסור להנות בעציו כל ימי הסוכות, לאמרו "חג הסוכות שבעת ימים לה' אלהיכם"(ויקרא כג, לד), ובאה הקבלה כשם שחל שם שמים על החגיגה, כך חל שם שמים על הסוכה.
והדבר בכאן הוא על סוכה שאינה של מצוה, כי העיקר אצלנו אין עושין אוהל ואין סותרין אוהל ביום טוב, וכל שכן בשבת וכבר קדם זה בשבת.
ואמרו ומן הסמוך לה - עניינו מן הסמוך לדפנות.
ואמרם מן הקרפף אפילו מן המפוזר - אינה הלכה, אלא מן המכונס על כל פנים, ובתנאי שיהיה מן המכונס שבקרפף, אבל מן השדה לא יביא ואפילו מן המכונס.
ורבי יהודה אומר, כי על כל פנים צריך פתח, ויהיה סמוך לעיר.
ורבי יוסי אומר, כי כשיש לו פתח ואפילו רחוק מן העיר קרוב לאלפים אמה שהוא תחום שבת, מותר ליטול ממנו.
והלכה כרבי יוסי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אין נוטלין עצים מן הסוכה - אפילו סוכה שאינה של מצוה ד כגון בפסח או בעצרת, אין נוטלים ממנה עצים ביו"ט משום סתירת אהל:
אלא מן הסמוך לה - כגון קנים הזקופים סמוך לדפנות ולא נארגו עם הדופן דלא בטלו לגבי דופן ה, לפיכך נוטלים מהן ביו"ט:
מביאין עצים - תלושים מן השדה. שבתוך התחום מן המכונס:
ומן הקרפף אפילו מן המפוזר - מתניתין יחידאה היא ואינה הלכה, אלא הלכתא אין מביאין עצים אלא מן המכונסים שבקרפף. ומן השדה לא יביא כלל ואפילו מן המכונסים, דלאו דעתיה עלויהו הואיל ואינן משתמרים שם. אבל מן הקרפף שהוא משתמר ומוקף סביב כשהן מכונסין דעתיה עלויהו:
כל שסמוך לעיר - ממש. והוא דאית ליה פותחת, מפתח שמשתמר ז, דר' יהודה תרתי בעי, סמוך לעיר ופותחת. ומשום דקסבר סתם קרפיפות יש להם פותחת משום הכי לא חש להזכירה:
ר"י אומר כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוד תחום שבת - כיון דאית ליה פותחת לא בעינן סמוך, אלא אפילו רחוק עד קרוב לסוף תחום שבת. ואם הוא סמוך לא בעינן פותחת. ובסמוך בלא פותחת או פותחת בלא סמוך שרי. והלכה כר' יוסי ח:
פירוש תוספות יום טוב
מן הסוכה. פירש הר"ב אפילו סוכה שאינה של מצוה. דבשל מצוה אסור להנות כל ימי הסוכות לאומרו חג הסוכות שבעת ימים לה' ודרשינן בגמרא כשם שחל שם שמים על שלמי חגיגה ליאסר משהוקדשו כך חל ש"ש על הסוכה:
אלא מן הסמוך. פירש הר"ב סמוך לדפנות ולא נארגו כו'. וכתב רש"י ואינו דומה לסמוך לסכך. שהסכך אינו ארוג לפיכך הכל שוה העליון כתחתון סכך הוא:
מן המכונס. פירש"י אם כנסן מעיו"ט. דגלי דעתיה דעלייהו סמיך ע"כ. ולאו דוקא מעיו"ט אלא כל שהם מכונסים קודם יו"ט דעתיה עלויה. ולכך סתמו הרמב"ם והטור ולא פרשו מעיו"ט:
בפותחת. פירש הר"ב מפתח שמשתמר. וכתב בית יוסף בסימן תק"א ונ"ל דטעמא משום דכל שיש לו מסגרת מחזי כחצר ולא הוו עצים שבתוכו כמוקצים ע"כ. ופסק הר"ב דהלכה כרבי יוסי. ושמעת מיניה דבעינן מיהת שלא יהא מוקצים דהא חדא מתרתי מיהו בעי רבי יוסי. וטעמא כמו שאפרש במשנה דלקמן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ד) (על הברטנורא) דבשל מצוה אסור ליהנות כל ימי הסוכות כדילפינן בגמרא:
(ה) (על הברטנורא) ואינו דומה לסמוך לסכך שהסכך אינו ארוג לפיכך הכל שוה העליון כתחתון סכך הוא. רש"י:
(ו) (על המשנה) המכונס. אם כנסן מעיו"ט דגלי דעתיה דעלייהו סמך. רש"י. ולאו דוקא מעיר'ט אלא כל שהם מכונסים קודם יר'ט דעתיה עלויה:
(ז) (על הברטנורא) וטעמא משום דכל שיש לו מסגרת מחזי כחצר ולא הוי עצים שבתוכו כמוקצים. ב"י:
(ח) (על הברטנורא) וש"מ דבעינן מיהת שלא יהא מוקצים דהא חדא מתרתי מיהו בעי ר"י:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אין נוטלין עצים מן הסוכה: ביד שם פ' שני סי' י"א:
אלא מן הסמוך לה: כגון קנים הזקופין סמוך לדפנות עכ"ל ר"ע ז"ל ורב מנשיא אמר אפי' תימא כשאין סמוך לדפנות אלא סמוך לסכך כי תניא מתני' באיסורייתא פי' חבילות של קנים שנתנם על הסכך דמדלא התיר אגדן לא בטלינהו לגבי סכך אלא להצניעם שם ובגמ' וגם בשבת פ' כירה (שבת דף מ"ה) ברייתא תני עלה ור"ש מתיר בסוכה רעועה מעי"ט אם נפלה בי"ט דלית ליה מוקצה אבל בסוכה בריאה אפי' נפלה מודה ר"ש דאסור דמוקצה מחמת איסור היא דכיון שהיתה בריאה מאתמול לא יהיב דעתיה עילוה ודמיא לכוס וקערה ועששית דמודה בהו ר"ש ובטור א"ח סי' תק"א וסי' תקי"ח:
ומן הקרפף: ואפי' מן המפוזר מתני' ר"ש בן אלעזר היא דתניא אר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על המפוזרין שבשדות שאין מביאין ועל המכונסין שבקרפף שמביאין על מה נחלקו על המפוזר שבקרפף ועל המכונס שבשדות שבש"א לא יביא ובה"א יביא והקשו תוס' ז"ל תימה דמפוזר הא הוי מעמר דהוא אב מלאכה וי"ל דלא שייך עמור אלא במקום שגדלים שם כדמוכח בפ' כלל גדול ע"כ. ופי' רש"י ז"ל דטעמא דמכונסין שרו דלית בהו משום מוקצה אבל מפוזרין אסורין משום מוקצה והר"ן ז"ל פי' בשם מפרשים אחרים דטעמא משום מגבב דהוי כמעמר ומדינא אפי' מפוזר בשדה שרי דגבוב בי"ט מותר דצורך אכילה חשיב כבקוע עצים או כהבערה עצמה אלא שבשדה אסרי משום דמיחזי כמגבב למחר ע"כ:
רבי יוסי אומר כל שנכנסין לו בפותחת ואפי' בתוך תחום שבת: ומדר' יוסי נשמע לר' יהודה דלאו תרויהו בעי ור' יוסי בתרתי אקיל דמכשיר בסמוך בלא פותחת ובפותחת בלא סמוך דשמעיה לר' יהודה דקאמר כל שסמוך לעיר בין דאית ליה פותחת בין דלית ליה פותחת וא"ל ר' יוסי כל שיש לו פותחת ואפי' הוא בתוך התחום ואי סמוך לא בעי פותחת דאי ר' יוסי בפותחת תלה טעמא דאפי' הוא סמוך בעי פותח לא ה"ל לסיומי ואפי' בתוך תחום שבת אלא הכי הל"ל ר' יוסי אומר כל שנכנסין לה בפותחת דכיון דהוה תני כל הוה משמע דצריך פותחת סמוך או רחוק למה לי דסיים ואפילו בתוך תחום שבת לאשמועינן דלא בעי אלא למישרי שאין סמוך ור' יהודה דלא בעי תרתי נמי מרישא דר' יוסי ש"מ מדנקט כל שנכנסין לה בפותחת כיון דכולהו פותחת אית להו הכי איבעי ליה למיתני ר' יוסי אומר אפי' בתוך תחום שבת עכ"ל רש"י ז"ל בפירוש סוגיית התלמוד אבל רעז"ל תפס לעיקר פי' הרמב"ם ז"ל ותוס' ז"ל: ומה שפי' רעז"ל שסמוך לעיר ממש הוא פי' רש"י ז"ל אבל הרשב"א והרא"ש ז"ל פירשו סמוך לעיר בתוך ע' אמה וד' טפחים וכתב מהרי"ק ז"ל שם בטור סי' תק"א ופותחת דתנן פי' מסגרת ונ"ל דטעמא משום דכל שיש לו מסגרת מיחזי כחצר ולא הוו עצים שבתוכו כמוקצים ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
אין נוטלין עצים מן הסוכה: אפילו ביו"ט דלאו חג הסוכות, דעכ"פ סתר אהל:
אלא מן הסמוך לה: שהעמיד עצים סמוך לדופן כדי לעבותו אחר שנגמר. אבל בסמכן לעבותו בתחלת עשייתה, אסור לטלן. מיהו חבילות, אפילו זרקן ע"ג סכך שריין. אבל עצים יחידים שזרקן ע"ג סכך, אפילו אחר שנגמר, בטלים לסכך ואסור לטלן [שם]:
מביאין עצים: תלושין:
מן המכונס: שאספן שם בחול. וקיי"ל דאסורים בכה"ג, אטו מפוזרים דאסור לקוששן אפילו בר"ה משום מעמר (שו"ע או"ח, תקא):
ומן הקרפף: [געהעג]. והוא מקום חוץ לעיר, שיש גדר סביבו:
אפילו מן המפוזר: דבישנו בקרפף הו"ל כהזמנה. ואילה"ק מ"ש מלקמן משנה ו' דאינו רשאי לגבב. י"ל התם לא הוכן להדלקה:
כל שסמוך לעיר: תוך ע' אמה וד' טפחים, ויש לדלת של הקרפף מסגר, שמשתמר ודמי לחצר, ודעתיה עלויה:
רבי יוסי אומר כל שנכנסין לו בפותחת: מסגר:
ואפילו בתוך תחום שבת: אע"ג דרחוק קצת מהעיר. אבל בסמוך תוך ע' אמה וד' טפחים, לא בעי סגור. וי"א דהלכה כת"ק, וי"א כר' יוסי [שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת