משנה בבא קמא ה דפוסים
משנה בבא קמא, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה, ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה, אם משנגחה ילדה, משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לוולד.
וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה, ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה, אם משנגחה ילדה, משלם חצי נזק מן הפרה ורביע נזק מן הוולד.
הקדר שהכניס קדרותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות, ושברתן בהמתו של בעל הבית, פטור.
ואם הוזקה בהן, בעל הקדרות חייב.
ואם הכניס ברשות, בעל חצר חייב.
הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות, ואכלתן בהמתו של בעל הבית, פטור.
ואם הוזקה בהן, בעל הפירות חייב.
ואם הכניס ברשות, בעל החצר חייב.
הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות, ונגחו שורו של בעל הבית, או שנשכו כלבו של בעל הבית, פטור.
נגח הוא שורו של בעל הבית, חייב.
נפל לבורו והבאיש מימיו, חייב.
היה אביו או בנו לתוכו, משלם את הכופר.
ואם הכניס ברשות, בעל החצר חייב.
רבי אומר, בכולן אינו חייב, עד שיקבל עליו לשמור.
שור שהיה מתכוון לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה, פטור מדמי ולדות.
ואדם שהיה מתכוון לחבירו, והכה את האשה ויצאו ילדיה, משלם דמי ולדות.
כיצד משלם דמי ולדות?
שמין את האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה.
אמר רבן שמעון בן גמליאל, אם כן, משהאשה יולדת, משבחת.
אלא שמין את הולדות כמה הן יפין, ונותן לבעל.
ואם אין לה בעל, נותן ליורשיו.
היתה שפחה ונשתחררה, או גיורת, פטור.
החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים, או ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד, ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד אחר, חייב.
החופר בור ברשות הרבים, ונפל לתוכו שור או חמור ומת, חייב.
אחד החופר בור, שיח ומערה, חריצין ונעיצין, חייב.
אם כן, למה נאמר בור, מה בור שיש בו כדי להמית, עשרה טפחים, אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים.
היו פחותין מעשרה טפחים, ונפל לתוכו שור או חמור ומת, פטור.
ואם הוזק בו, חייב.
בור של שני שותפין, עבר עליו הראשון ולא כיסהו, והשני ולא כיסהו, השני חייב.
כיסהו הראשון, ובא השני ומצאו מגולה ולא כיסהו, השני חייב.
כיסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת, פטור.
לא כיסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת, חייב.
נפל לפניו מקול הכרייה, חייב.
לאחריו מקול הכרייה, פטור.
נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו, חמור וכליו ונתקרעו, חייב על הבהמה ופטור על הכלים.
נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן, חייב.
בן או בת, עבד או אמה, פטור.
אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני, ולתשלומי כפל, ולהשבת אבידה, לפריקה, לחסימה, לכלאים, ולשבת.
וכן חיה ועוף כיוצא בהן.
אם כן, למה נאמר שור או חמור? אלא שדבר הכתוב בהווה.
משנה בבא קמא, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב