משנה בבא קמא ה רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) שור - שנגח את הפרה,
- ונמצא עוברה - בצידה,
- ואין ידוע, אם עד שלא נגחה ילדה - ואם משנגחה ילדה,
- משלם - חצי נזק לפרה, ורביע לוולד.
- וכן פרה - שנגחה את השור,
- ונמצא ולדה - בצידה,
- ואין ידוע, אם עד שלא נגחה ילדה - ואם משנגחה ילדה,
- משלם - חצי נזק מן הפרה, ורביע מן הוולד.
(ב) הקדר, שהכניס קדירותיו לחצר בעל הבית - שלא ברשות,
- ושיברתן בהמתו של בעל החצר - פטור.
- ואם הוזקה בהן - בעל הקדירות חייב.
- ואם הכניס ברשות - בעל החצר חייב.
- הכניס פירותיו לחצר בעל הבית - שלא ברשות,
- אכלתן בהמתו של בעל הבית - פטור.
- ואם הוזקה בהן - בעל הפירות חייב.
- אם הכניס ברשות - בעל החצר חייב.
(ג) הכניס שורו לחצר בעל הבית - שלא ברשות,
- נגחו שורו של בעל הבית,
- או שנשכו כלבו של בעל הבית - פטור.
- נגח הוא לשורו של בעל הבית - חייב.
- נפל לבור, והבאיש את מימיו - חייב.
- היה אביו או בנו בתוכו - משלם את הכופר.
- אם הכניס ברשות - בעל החצר חייב.
- רבי אומר:
- בכולם - עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור.
(ד) שור שהיה מתכוון לחברו -
- והכה את האשה, ויצאו ילדיה - פטור מדמי ולדות.
- אדם שהיה מתכוון לחברו -
- והכה את האשה, ויצאו ילדיה - משלם דמי ולדות.
- כיצד משלם דמי ולדות?
- שמין את האשה -
- כמה היתה יפה עד שלא ילדה - וכמה היא יפה משילדה.
- אמר רבן שמעון בן גמליאל:
- אם כן, משהאשה יולדת - היא משבחת?
- אלא, שמין את הוולדות כמה הן יפין - ונותנין לבעל.
- אם אין לה בעל - נותן ליורשין.
- היתה שפחה ונשתחררה, או גיורת - פטור.
- אם כן, משהאשה יולדת - היא משבחת?
(ה) החופר בור ברשות הרבים -
- ונפל לתוכו שור או חמור, ומת - חייב.
- אחד החופר בור, ושיח, ומערה, חריצין, ונעיצין.
- אם כן, למה נאמר "בור" (שמות כא לג)?
- אלא, מה הבור שהוא כדי להמית - עד עשרה טפחים,
- אף כל דבר שהוא כדי להמית - עד עשרה טפחים.
- היו פחותים מעשרה טפחים -
- ונפל לתוכו שור או חמור, ומת - פטור.
- ואם הוזק בו - חייב.
- אם כן, למה נאמר "בור" (שמות כא לג)?
- החופר בור -
- ברשות היחיד - ופתחו לרשות הרבים,
- ברשות הרבים - ופתחו לרשות היחיד,
- ברשות היחיד - ופתחו לרשות היחיד אחר,
- חייב.
(ו) בור של שני שותפין,
- עבר עליו הראשון ולא כיסהו,
- השני ולא כיסהו - הראשון חייב.
- כיסהו הראשון, ובא השני ומצאו מגולה -
- ולא כיסהו - השני חייב.
- כיסהו כראוי -
- ונפל לתוכו שור או חמור, ומת - פטור.
- לא כיסהו כראוי -
- ונפל לתוכו שור או חמור, ומת - חייב.
- נפל לפניו מקול הכרייה - חייב.
- לאחריו מקול הכרייה - פטור.
- נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו, חמור וכליו ונתקרעו,
- חייב על הבהמה - ופטור על הכלים.
- נפל לתוכו שור חירש, שוטה, וקטן - חייב.
- בן או בת עבד, או אמה - פטור.
- עבר עליו הראשון ולא כיסהו,
(ז) אחד השור - ואחד כל בהמה,
- לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני,
- ולתשלומי כפל, ולהשיב אבידה,
- לפריקה, ולחסימה,
- ולכלאים, ולשבת.
- וכן חיה ועוף כיוצא בהן.
- אם כן, למה נאמר "שור או חמור" (שמות כא לג)?
- אלא שדיבר הכתוב - בהווה.
הדף הראשי של משנה בבא קמא ה
משנה בבא קמא, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב