משנה אהלות יב ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק יב · משנה ו | >>
קורה שהיא נתונה מכותל לכותל וטומאה תחתיה, אם יש בה פותח טפח, מביאה את הטומאה תחת כולהיד.
ואם לאו, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
כמה יהיה בהקיפה ויהא בה פותח טפח, בזמן שהיא עגולה, הקיפה שלשה טפחים.
נוסח הרמב"ם
קורה שהיא נתונה מכותל לכותל, והטומאה תחתיה -
- אם יש בה פותח טפח - מביאה את הטומאה תחת כולה,
- ואם לאו - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
- וכמה יהא בהיקפה, ויהא בה פותח טפח?
- בזמן שהיא עגולה - היקפה שלשה טפחים,
- ובזמן שהיא מרובעת - ארבעה,
- שהמרובע יתר על העגול - רביע.
פירוש הרמב"ם
כבר כפל הרבה זה השורש, והוא שהטומאה כאשר לא יתפשט דינה תחת אוהל הנה היא תטמא כל הנוכחי אליה למטה ולמעלה.
וכבר ביארנו ביחס המרובע לעיגול מה שיש בו די בריש עירובין, ועיין אותו שם:
פירוש רבינו שמשון
מכותל לכותל. שהכתלים מזרח ומערב והקורה על גביהן צפון ודרום:
תחת כולה. כל הכלים שתחתיה טמאין דמביאה טומאה לכולה ושעל גבה טהורין דחוצצת כדאמרן: ואם לאו. דאינה רחבה טפח:
בוקעת ועולה. דאם טומאה תחתיה כלים שעל גבה כנגד הטומאה טמאים:
בוקעת ויורדת. דאם טומאה על גבה כלים שתחתיה כנגד הטומאה טמאי':
היקיפה ג"ט. דכל שיש ברחבו טפח יש בהיקיפו ג"ט כדילפינן פ"ק דעירובין (דף יד.) מים שעשה שלמה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
תחת כולה - כל כלים שתחתיה טמאים, דמביאה טומאה לכולה. ושעל גבה טהורים, דחוצצת בפני הטומאה:
ואם לאו - שאינה רחבה טפח:
בוקעת ועולה - דאם טומאה תחתיה כלים שעל גבה כנגד הטומאה טמאים:
בוקעת ויורדת - דאם טומאה על גבה, כלים שתחתיה כנגד הטומאה טמאים:
היקפה שלשה טפחים - דכל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו שלשה טפחים, שכן מצינו בדברי הימים (ב ד) בים טו שעשה שלמה עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב:
פירוש תוספות יום טוב
מביאה את הטומאה תחת כולה. אע"פ שאין כולה שוה וקצתה פחותה מטפח. מפני שקצתה מקצת אהל הוא. הרמב"ם פי"ב מהט"מ [הלכה ז']. דאלת"ה ליתני מביאה את הטומאה ותו לא. הכ"מ בשם הר"י קורקוס:
הקיפה ג' טפחים. כי' הר"ב דכל שיש ברחבו טפח כו'. כדתנן במשנה ה פ"ק דערובין ועיין מ"ש שם [דאין החשבון מדוקדק]. ומ"ש הר"ב שכן מנינו בים שעשה שלמה כו'. וכך כתב הר"ש משום דלא סגי בטעמא שהמרובע כו' ראיהו גופיה תקשה מנלן. וצריך תלמוד אהכי מייתי להו מקרא [*אך ז"ש הר"ב בדברי הימים תמיהני שלא כתב במלכים א ז [כג] דקדים]:
בזמן שהיא מרובעת ד'. קשיא לי דלגופי' לא אצטריך שכשאני צריך למדוד כל הד' צדדין כשמדדתי צד הא' ל"ל למדוד עוד הג' צדדין. ולאשמעינן שהמרובע יתר כו' אינו במשמע דאם כן הרי זה בא ללמד ונמצא למד:
שהמרובע יתר על העגול רביע. דהא כל עגול שרחבו אמה יש בו היקף ג' ואם היה מרובע אמה על אמה היה לו היקף ד' אמות. אמה לכל רוח נמצא מרובע (רב) [יתר] על העגול רביע רש"י פ"ק דערובין דף יד. ותוספות פ"ה דף נו [ד"ה כמה] האריכו לבאר ג"כ שיש כן בשטח עצמו לפי שאין הוכחה מן ההיקף אל השטח עצמו כמו שבארו זה בפ"ק דסוכה ד' ח ובכאן אין להאריך בזה לפי שאין אנו צריכין לדעת אלא ההיקף:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יד) (על המשנה) כולה. אע"פ שקצתה פחותה מטפח, מפני שקצתה מקצת אוהל הוא. הר"מ. דאם לא כן, ליתני מביאה את הטומאה ותו לא. כ"מ:
(טו) (על הברטנורא) משום דלא סגי בטעמא שהמרובע כו', דאיהו גופיה קשה מנלן, לכך מביא מקרא. אך תמיהני דהיה לו להביאו ממלכים א' ז' כ"ג דקדים:
(טז) (על המשנה) ארבעה. וקשה, דלגופיה לא איצטריך, דכשמדד צד אחד למה ליה למדוד עוד השלשה צדדים. ולאשמעינן דמרובע יתר כו', אינו במשמע, דא"כ הרי זה בא ללמד ונמצא למד:
(יז) (על המשנה) רביע. דהא כל עיגול שרחבו אמה, הקיפו שלש, ומרובע של אמה הקיפו ארבע. רש"י. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
אם יש בה פותח טפח: שרחבה טפח בשום מקום. ואפילו הטומאה מונחת תחת מקום שאינה רחבה טפח [וכטומאה מונחת תחת שפוע אהלים [פ"ז מ"ב]]:
מביאה את הטומאה תחת כולה: מדלא נקט סתם מביא את הטומאה רק נקט תחת כולה משמע אף תחת מקום שבקורה שאין רחב שם טפח אפ"ה מתפשטת הטומאה לשם ממקום הטומאה בעצמה שרחבה טפח [כ"כ הרמב"ם פי"ב מטו"מ ה"ז]:
טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת: רק נגד הטומאה למעלה ולמטה טמא:
בזמן שהיא עגולה הקיפה שלשה טפחים: דכשיש בהקיפה ג' טפחים יש ברחבה טע"ט:
בזמן שהיא מרובעת ארבעה: דהרי טע"ט כשיהיה במרובע ונמדד כל צדדיו יהיה לו טפח לכל רוח דהיינו ד' טפחים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת