משנה אבות א טו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק א · משנה טו | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

שמאי אומר, עשה תורתך קבע.

אמור מעט ועשה הרבה.

והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.

משנה מנוקדת

שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת

נוסח הרמב"ם

שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והוי מקביל את כל האדם בסבר פנים יפות.


פירוש הרמב"ם

אמר עשה תלמוד תורה השרש והעקר וכל שאר עסקיך נמשכים אחריו אם נזדמן נזדמן ואם לא הזדמן לא הזדמן ואין נזק בהבצרו: ואמרו צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה כאברהם אבינו שיעד בפת לחם אחת והביא חמאה וחלב ובן הבקר וג' סאין קמח סלת ורשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים כעפרון שנתן הכל בדבריו ובמעשה לא הניח אפילו פרוטה אחת מן הדמים:

סבר פנים יפות. הוא שישא ויתן עם הבריות בנחת ובדברים ערבים ורצוים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עשה תורתך קבע - שיהיה עיקר עסקך ביום ובלילה בתורה, וכשתהיה יגע מן הלמוד תעשה מלאכה. ולא שיהיה עיקר עסקך במלאכה וכשתפנה מן המלאכה תעסוק בתורה. ומצאתי כתוב, עשה תורתך קבע, שלא תחמיר לעצמך ותקל לאחרים לב, או תחמיר לאחרים ותקל לעצמך, אלא תהא תורתך קבע לך כמו לאחרים, וכן הוא אומר בעזרא [ז' י'] כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד לבני ישראל, כמו שהכין לבו לעשות כך היה מלמד לבני ישראל:

אמור מעט ועשה הרבה - כמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה, שאמר תחלה (בראשית יד) ואקחה פת לחם, ובסוף ויקח בן בקר רך וטוב:

והוי מקבל את כל האדם - כשאתה מכניס אורחים לביתך לא תתן להם ופניך כבושות בקרקע, שכל הנותן ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן כל מתנות שבעולם מעלין עליו כאילו לא נתן כלום. שלש אזהרות הזהיר שמאי, כנגד שלש מעלות שהזכיר ירמיה, חכם גבור ועשיר. כנגד חכם אמר עשה תורתך קבע, כנגד עשיר אמר אמור מעט ועשה הרבה, כנגד גבור אמר הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות, שיכבוש יצרו וילחום כנגד לבו הרע, ושנינו איזהו גבור הכובש את יצרו:

פירוש תוספות יום טוב

[עשה תורתך קבע. כתב הר"ב שלא תחמיר וכו' וזה דלא כדעת בית אביו של רבן גמליאל שהוא מב"ה כדלקמן שהרי היו מחמירין וכו' כדתנן בפ"ב דביצה ובמשנה י' פ"ג דעדיות]:

והוי מקבל וכו'. עיין בפירש הר"ב פ"ג משנה י"ב ומ"ש שם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לב) (על הברטנורא) וזה שלא כדעת בית אביו של ר"ג שהוא מבית הלל כדלקמן שהרי היו מחמירין כו':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

עשה תורתך קבע:    ביד בהלכות ת"ת פ"ג סימן ו'. בפירוש רעז"ל צריך להיות ולעשות וללמד בישראל כמו שהכין לבו לעשות כך היה מלמד בישראל עוד שם צריך להיות ואקחה פת לחם ובסוף ויקח וכו' עוד שם שכל הנותן ופניו וכו' כצ"ל:

והוי מקבל וכו':    ביד בהלכות דעות פ' שני סימן ז':

תפארת ישראל

יכין

שמאי אומר:    גם הוא אמר ג' דברים כנגד הג"ד שאמר שמעון הצדיק:

עשה תורתך קבע:    כנגד התורה שאמר שמעון הצדיק, אמר הוא עשה תורתך קבע:

אמור מעט ועשה הרבה:    זה אמר נגד העבודה. אמר, אמור מעט, ר"ל בעבודתך לאלהים תבטיח מעט [כמו ואתה אמרת היטיב איטיב עמך], ורק לעתים רחוקים תבטיח לקיים להבא מצוה פלונית, דא"כ נדר גדול נדרת לאלהי ישראל [כנדרים ד"ח א']. והדבר מסוגל שכל האומר כן, יבואו עליו עכובים מלקיימן. ולכן טוב שלא תידור ורק מעט ובמקום הכרח מותר לשבע כדי לכפות יצרו [כנזיר ד"ו ב'], וכבועז שכשהתגבר יצרו נשבע חי ה' [ויקרא רבה]:

והוי מקבל את כל האדם:    זה אמר נגד הג"ח שאמר שמעון. וכלל כאן, ריע ונכרי, עשיר ועני, נקלה ונכבד. ומדקאמר האדם בהא הידיעה כלל נמי עכו"ם [עי' תוס' יבמות ס"א א']:

בסבר פנים יפות:    ולא בפנים זועפות. וזהו הג"ח הראשון שתעשה להאורח. וגם לחברת האנושי, שעי"ז תתגבר אהבה בין אדם לחבירו. אולם עי"ז ירוויח גם העושה, שעי"ז ירבו אוהביו, וא"א לאדם הצלחה גדולה יותר ממה שירבו אוהביו ומכבדיו של אדם. ובלעדי אוהבים וריעים, האדם הוא בעשרו ובעניותו בהצלחה או בלתי הצלחה, כערער בערבה, כמ"ש חז"ל או חברותא או מיתותא [תענית כ"ג א']:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)


פירוש מגן אבות (רשב"ץ)