מקור ברוך/המבוא/ב/תוכן ענייני הפרק

סעיף א

באור שם "ישיבה" המכוון להוראת בית תלמוד. – על תכונת מערכת הלמוד בימים קדמונים. – באור הלשון בפרשת ויחי, ומחוקק מבין רגליו. – הוראה כפולה לפעל "ישב": א) ישיבה ולא עמידה; ב) המציאות במנוחה ושלוה. – באור הפסוקים: בשופטים (ה) למה ישבת בין המשפתים; בירמיה (ח) על מה אנחנו יושבים, ובחגי (א) העת לכם לשבת בבתיכם. – באור דרשת חז״ל על הפסוק בסכות תשבו, תשבו כעין תדורו. – באור במדרש רבה ריש פרשת וישב, בקש יעקב לשבת בשלוה וכו׳. – באור ענין הפסוק בפרשת תשא וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק. – באור הכתוב בסוף פרשת משפטים, ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. – על הכרח מצב המנוחה בשעת הלמוד. – בהערה, בענין זה ספור על הגר״א מווילנא. – עוד הערה, באור ההלכה נשואי אשה ותלמוד תורה איזה מהם קודם. – על המנהג לבקש לאורח הבא אל הבית לשבת על הכסא. – בהערה, תוכחת מוסר לרופאים על הליכותיהם עם מבקריהם-חוליהם. –

באור כמה שמות המשותפים לשם ״ישיבה״. – בהערה, למקור שם ״סינאגוגא״. – עוד הערה, באור אגדה אחת במסכת מגילה (כ״ז א׳) בתי ירושלם כמשמען. – מדרגות שונות של ״בית המדרש״ בזמן התלמוד. – לתכונת בתי כנסיות. – לבאור ותכונת השם ״בית עם״. – בהערה, על כמה ניבים ומאמרים שהוראתם נשתנתה מזמן לזמן, כמו: צא מלי ספרי; עם הארץ; בעל חוב; מהרסיך ומחריביך ממך יצאו; האיש אחד יחטא וגו׳. – בענין שנוי השם. – בענין ״סימנא מילתא״ והערה במסכת הוריות (י״ב א׳) השתא דאמרת סימנא מילתא וכו'. – באור השם ״תחומין״ בחז״ל, ובאור אגדות בסנהדרין (י״א א׳) ובעירובין (כ״א ב׳). -

ישיבות שנקראו על שם מיסדיהם או מפקדיהם. – בהערה, באור הלשון ״חיורא דבי רבי״ בסנהדרין (צ״ח א׳) על פי הגהה קלה. – באור השם ״בית ספר״. – לבאור השם Schule, Szkola. –

סעיף ב

מערכת בניני הישיבות בזמן התלמוד. – באור השם "תרביצא". – באור הלשון בתלמוד "זו צריכה לפנים וכו׳". – באור האגדה על הפסוק בשה״ש היושבת בגנים וגו׳. – מקורי פרנסת הישיבות. – סדור קבלת תלמידים לישיבה. – בהערה, באור מאמר חז״ל, כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאלו זורק אבן למרקוליס. – הערה במסכת אבות דרבי נתן סוף פרק ב. –

תלמידים בעלי קרקע. – באור הלשון במסכת ברכות (ל״ה ב׳) במטותא מנייכו ביומי ניסן וכו׳. –

תקיפ[ו]ת המשטר בישיבה. – בהערה, באור לשון חז״ל בקדושין, שהבן מתירא את אביו יותר מאמו וכו׳. – באור ענינו של התלמיד, שהיה מגלה סודות מבית המדרש (סנהדרין ל״א א׳). – דברים שאין לפרסמם בפני עם הארץ. –

על חקירות בדברים הרחוקים מן המציאות. – בקור החכמים בישיבה. – זמני הבקור, והערות שונות בתלמוד בענק זה. – חכמים שקדנים. – ממונים שמשים. – חכם מסביר. – "ריש כלה". – חדוד התלמידים. – מניעת השאלות בדברים שאין להם פתרון. – בהערה, אם יונח שם "כל" על מספר שנים. – תשובות החלטיות. –

סעיף ג

יסודי הלמוד בישיבה בזמן התלמוד, מקרא, מסורה והגיון. – סמיכות חכמים בזמן התלמוד. – שלש מעלות בתוארי הנסמך: חבר, חכם ורב. – בחינה לשפה ברורה של הנסמך. – חגיגת יום הסמיכה. – בהערה, על נוסחאות השירות ותשבחות להנסמך. — הערה בנוסח תעודת הסמיכה "יורה יורה, ידין ידין". – בהערה, על כפילת הלשון "הן הן, לאו לאו". – עוד בהערה, באור בתלמוד מסכת ברכות (י״ד ב׳) ובירושלמי מגילה (פ״ד ה״י). – עוד בהערה, הסבר הדברים שאמרו בתלמוד בסגנון כללי: אין מעוט אחר מעוט אלא לרבות, ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט. – באור השמות "הוראה" ו"דין". –

תחבולות לחזק כוח הזכרון. – בהערה, על תכונת ספרים כתובים בזמן שקודם התגלות מלאכת הדפוס. — עוד בהערה, הרא״ש העניש לאיש אחד על שהיו לו ספרים כתובים ולא רצה להשאילם. – עוד הערה, באור הלשון בחז״ל "תנא מניה ארבעין זימני ודמי ליה כמאן דמונח בכיסיה". – על הלמוד בנגון, והערה נפלאה בענין זה בסוף מסכת מגילה (ל״ב א׳). – דבר פלא בסדור רב עמרם גאון. – מספרו של רבי אריה מודינה על מעלת כוח הזיכרון, והפלגת דבריו בזה. –

פרידת התלמידים מרבס. – חכמים אומנים, עשירים ובעלי קרקע. – בהערה, למעלת העיר טבריה. – תלמידים שלא עשו פרי ברכה בלימודם, ופרשום החכמים לדרך ארץ . – זרוז חז״ל על ההוראות לשמירת בריאות הגוף. –

סעיף ד

השתמשות חז״ל בלשונות המקרא בשיחות פרטיות. – בהערה, באור לשון הפסוק במשלי (ב׳) הסר ממך עקשות פה וגו׳. – מדברי רב האי גאון בזה. –

באור לשון אחד החכמים בתלמוד "מנעו בניכם מן ההגיון", ודברי רש״י שם. – באור לשון הפייטן "והם בהגיון שוא קנאוני". – מהחיים המוסריים של "דור ההשכלה" בדור הקודם. – חות דעתי על סבת החופש בדת של משכילינו "המליצים והמשוררים". – דברי שר ההשכלה ברוסיא בדור הקודם, אוברוב. – בקרת אחד החכמים את דברי השר הזה. – בהערה, באור דברי חז״ל על העוסקים במקרא ובתלמוד. – דעות חכמים שונים על חכמי האומות לתורתנו. – על קבלת דברים טובים מכל אדם שהוא. – קבלת דברים מלבן ומבלעם. – בהערה, באור האגדה במסכת מו״ק, נשי דשכנציב אומרות. – עוד בהערה, באור הפסוק בתהלים (קמ״א) יהלמני צדיק חסד וגו׳. – על המעמד הנצחי אשר לתורתנו. – באור לשון הפסוק בפרשת ברכה, ויהי בישרון מלך וגו׳. – בהערה, על סרוס לשון המקרא בישעיה, ודברי אשר שמתי בפיך וגו׳. –

סעיף ה

שלמות הנפש והנהגה צנועית שהשרישו חז״ל בלבות התלמידים. – בהערה, באור מאמר חז״ל "עשה דברים שיתאהב שם שמים על ידך וכו׳". – עוד הערה, באור לשון חז״ל, "שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וכו׳". –

על מניעת מדת הגאוה לתלמיד חכם. – באור מאמר אחד החכמים "כל חכמי ישראל עלי כקליפת השום". – באור הכתוב בדהי״ב, ויגבה לבו בדרכי ה׳. – על מדת המניעה מדברים בטלים לתלמיד חכם. –

הקפדת חז״ל על חכם המזלזל בכבוד עצמו. – באור הפסוק במשלי, כל משנאי אהבו מות. – בהערה, מהנהוג בענין זה בארצות שונות, ודבר צחות יפה. – עוד בהערה, באור הלשון בפרשת וירא, ואנכי עפר ואפר. – באור לשון הפסוק בפרשת בהעלתך והאיש משה עניו מאוד וגו׳. – באור הענין בפרשת חיי, ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי. –

על השימוש בחכמים ובכהנים. – בהערה, באור אגדה אחת במסכת מגילה (כ״ח ב׳). – משרתים תלמידי חכמים. – העתק מצבות ישנות מפראג. – על התוארים "אלוף" ו"קצין". –

על מדת חכמים לדרוש בשלום כל אדם. – בהערה, באור טעם מצות התורה על המניעה לדרוש לשלומם של עמון ומואב (פרשת תצא). – על דברי הרמב״ם בעניין השלמה לעמלק. – על מלת השלילה "לא" המוטעמת בטפחא. –

סעיף ו

דבר בשם אומרו. – אנשים קוראים שמם על ספרי זולתם. – מחברים קוראים שמות זולתם על ספריהם הם. – דוגמא לזה בחז״ל. – באור הלשון בברכות כ׳ ב׳, דרש רב עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרב אמי וזמנין אמר לה משמיה דרב אסי. – על תכונת בני אדם להעריך ערך הדברים לפי מעלת אומריהם. – באור מאמר חז״ל, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם וכו׳. – בהערה, על טבע בני האדם להסתכל בפני המזמר. – באור בתלמוד מסכת כתובות (כ״ה ב׳). – באור לשון הכתוב כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו׳. – באור דברי רש״י בכתובות שם. – באור המאמר במסכת ברכות (כ״ז ב׳) האומר דבר שלא שמע מרבו וגו׳. –

באור המאמר ביומא (כ״ג א׳) כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר וכו׳. – באור הפסוק בקהלת, וכעס בחק כסילים ינוח. —