מצוה:להקריב כל הקורבנות בבית הבחירה
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהוָה.
(דברים יב, יא)
כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ.
(דברים יב, יד)
היא שצונו להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה. והוא אמרו יתעלה שם תעלה עולותיך ושם תעשה.
ובעבור שרצו לקיים האזהרה מהקריב שום קרבן מכל הקרבנות בחוץ, לקחו ראיה מאמרו פן תעלה עולותיך. אמרו בספרי אין לי אלא עולה, שאר קדשים מנין. תלמוד לומר ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך. ועדיין אני אומר עולה בעשה ולא תעשה, בשאר קדשים מנין. תלמוד לומר ושם תעשה כמו שאבאר במקומו כשנדבר על האזהרה. וענין אמרם עולה בעשה ולא תעשה, שיהיה מי שיקריב עולה בחוץ עובר על עשה ולא תעשה. אמנם לא תעשה הוא אמרו פן תעלה עולותיך, ועל מצות עשה הוא אמרו ושם תעלה, ושאר קדשים לא היו אלא בעשה, כלומר אמרו ושם תעשה לבד. ונתבאר שאפילו שאר קדשים עובר גם כן עליהם בלא תעשה מחובר אל עשה.
וכבר התבאר בסוף זבחים (דף קיט:) שהקדשים כלם שהקריבם בחוץ שהם בעשה ולא תעשה וחייבין עליהם כרת. הנה התבאר מכל מה שאמרתי שאמרו ושם תעשה מצות עשה גמורה.
שנצטוינו להקריב כל קורבן בבית המקדש ולא בחוצה לארץ, ועל זה נאמר (דברים יב יד) "כי אם במקום אשר יבחר יי וגו' שם תעלה עולותיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך". וכן הוא בספרי (כאן) אין לי אלא עולות, שאר קדשים מניין? תלמוד לומר "ושם תעשה כל וגו'". ועדיין אני אומר עולה בעשה ולא תעשה - פירוש, עשה זה שזכרנו, ולאו ממה שנאמר בפרשה "השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה", שהזכיר עולותיך בפירוש. אבל שאר קדשים, לא יהו אלא בעשה? תלמוד לומר "שם תעשה וכו'". כמו שבא לשם, וכמו שכתוב לעיל בסדר זה בסמוך (מצוה תלט). וכלל העניין שאפילו בשאר קדשים, המקריבן בחוץ עובר בעשה ולא תעשה, וחייבין עליהן כרת.
משרשי המצוה. כי בהיות מקום מיוחד בעולם לקרבנות, וההתמדה בו לבקש משם את השם, יתקדש המקום ונחה עליו רצון האל, ושפע ברכתו שופע עליו תמיד, ויהיו לבבות בני אדם מתפחדים ומתרככים לזכרו, וישוב כל איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיו בראותו אותו. ואם כל המקומות יכשרו להקרבה, לא יהיה כן בכולן. ידוע הדבר, וזה נאמר אל הילדים עד אשר יגדלו בחכמה ויבינו בכל דברי התורה סודות נפלאים.
דיני המצוה. בלאו תל"ט הסמוך כתוב שבסדר אחרי כתבנו קצת מהן. ויתר פרטיה, בסוף מסכת זבחים.
ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן. ארצה לומר שהעובר על זה אפילו בזמן הזה והקריב קורבן חוץ לבית הבחירה, שהוא מבטל עשה זה ועובר על לאו הבא על זה, כמו שכתוב לעיל בסדר זה (מצוה תלט). אבל אין הכונה לומר שיהיה עליה חיוב להקריב קורבן בבית המקדש עכשיו שהוא חרב, זה דבר ברור הוא.