מצודות על שמואל ב כד
<< · מצודות על שמואל ב · כד
פסוק א
מצודת דוד
"ויסת את דוד בהם" - רצה לומר מי שדרכו להסית הסיתו וכן נאמר בדברי הימים (א כא א) שהשטן הסיתו והקב"ה מסרו בידו והסתתו היה בדבר הרע להם לאמר לך מנה וגו' ובעבור זה באה התקלה עליהם כמפורש בענין
"ויסף אף ה' לחרות בישראל" - מלבד מה שחרה אפו בדבר הגבעונים שהיה בעבור זה רעב שלש שנים הוסיף עוד לחרות (ויתכן שהחרון היה על מה שמרדו בדוד בדבר אבשלום ושבע בן בכרי או היה בידם עון נסתר ונעלם מעיני דוד)
מצודת ציון
"לחרות" - מלשון חרון אף
"ויסת" - מלשון הסתהפסוק ב
מצודת דוד
"ופקדו" - אתה ואנשיך אשר ילכו עמך
מצודת ציון
"שוט" - ענין ההליכה אנה ואנה וכן (איוב א ז)משוט בארץ
"ופקדו" - ענין מנין ומספרפסוק ג
מצודת דוד
"למה חפץ" - רצה לומר הואיל ואין צורך למנותם מוטב הוא שלא למנותם כי אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין
"ועיני וגו'" - בימיו יתרבו כהחשבון הזה ובעיניו יראה
"ויוסף ה'" - על כי היה נראה משאלת המלך אשר יחשוב כי רבים המה ולכן התאוה לדעת מספרם ולזה אמר לו יואב מי יתן ועוד יוסף ה' עליהם כמו שהם עכשיו ועוד יוסף כמספר אשר יהיו אחר ההוספה הראשונה ועוד יתכפלו ויחזרו ויתכפלו עד מאה פעמיםפסוק ד
מצודת ציון
"לפני המלך" - כמו מלפני המלךפסוק ה
מצודת דוד
"ואל יעזר" - משם הלכו אל יעזר
"ימין העיר" - חנו בימין העיר ערוער והימין היתה בתוך הנחל ומאחוזת בני גד
מצודת ציון
"הנחל" - העמקפסוק ו
מצודת דוד
"וסביב" - משם סובב עצמו והלך אל צידון
"דנה יען" - לדן יען והיא שם מקום
"חדשי" - הנתיישב מחדש ומזמן קרובפסוק ז
מצודת דוד
"באר שבע" - אל באר שבע
"מבצר צור" - מבצר חזק שעמד על הצור
"וכל ערי החוי והכנעני" - רצה לומר הערים אשר החוי והכנעני יושבים בהם בתוך בני ישראלפסוק ח
מצודת ציון
"וישוטו" - הלכו אנה ואנהפסוק ט
מצודת דוד
"חמש מאות אלף" - ובדברי הימים (א כא ה) נאמר ארבע מאות ושבעים אלף על כי שם נאמר שולף חרב והם לא היו כי אם ארבע מאות ושבעים אלף אבל כאן חושב את כולם אף אותם אשר לא היו שולפי חרב ועמהם היו במספר חמש מאות אלף
"שולף חרב" - רצה לומר אנשי המלחמה
"מספר מפקד" - כפל המלה בשמות נרדפים לתוספת ביאור וכן (דנייאל יב ב) אדמת עפר
"שמונה מאות אלף" - ובדברי הימים (א כא ה) נאמר אלף אלפים ומאה אלף על כי עזרא כלל עמהם גם בני בנימין ובני לוי אבל יואב לא מנה אותם בתוך בני ישראל וכמו שכתוב בדברי הימים (א כא ו)פסוק י
מצודת דוד
"כי נסכלתי" - רצה לומר הלא אני עשיתי סכלות גדול מאד למנותם בלא כופר נפש ומה פשעו הם לשימותו במגפה וכאשר לא ימותו לא ימצא בי עון
"העבר נא וגו'" - רצה לומר לא ימותו לשחת ואם כן ממילא יעבור העון וילך לו הואיל ולא יבא הנגף
"חטאתי מאד אשר עשיתי" - רצה לומר במה שעשיתי סיבה להביא הנגף על העם הנה בזה חטאתי מאוד
"ויך לב דוד אותו" - רצה לומר המה לבו וחרד על אשר צוה למנותם על כי הדבר הזה הוא סיבה להביא עליהם הנגף וכמו שכתוב (שמות ל יב) ונתנו איש כופר נפשו וגו' ולא יהיה בהם נגף אבל בלא כופר הנה הנגף מעותד לבוא
מצודת ציון
"אחרי כן" - אחרי אשר וכן (בראשית יט ח)כי על כן באו ורוצה לומר על אשר באו
"נסכלתי" - מלשון סכלות ושטותפסוק יא
מצודת דוד
"ויקם דוד בבקר" - רצה לומר מיד כאשר קם דוד בבקר היה דבר ה' אל גד וגו'
"חוזה דוד" - נקרא כן על כי כל נבואותיו לא היו רק לדוד ולא לזולתפסוק יב
מצודת דוד
"שלש" - רצה לומר אחת משלש וכן (שמואל-א יח כא) בשתים תתחתן בי ורצה לומר באחת משתים
מצודת ציון
"נוטל עליך" - משא עליך וכן (משלי כז ג)ונטל החולפסוק יג
מצודת דוד
"ואם שלשה וגו'" - רצה לומר או אם תרצה לקבל להיות שלשה חדשים וגו'
"שלשת ימים דבר" - רצה לומר יקל בדבר להיות זמן מוגבל בהשגחת המקום
"וראה" - בראיית הלב ובהבנתה
"שלחי" - לשולחי והוא המקום ברוך הוא
"התבוא" - אם רוצה אתה אשר תבוא שבע שנים רעב תמורת הנגף המעותד לבוא בעבור המנין מבלי כופר ובדברי הימים (א כא יב) נאמר שלש שנים כי באמת לא אמר רק שלש שנים אבל על כי כבר עברו שלש שנים רעב בעבור דבר הגבעונים אם כן הרי ששה שנים ותמשך עוד ממילא בשנה השביעית עד זמן הקציר
מצודת ציון
"התבוא" - בה"א השאלה
"נסך" - תהיה נס ובורחפסוק יד
מצודת דוד
"צר לי מאד" - כלומר הלא כולם קשות הם למאוד ועם כל זאת נפלה ביד ה' זו הדבר כי רחמיו מרובים ורחם ירחם
"וביד אדם" - כי גם בעבור הרעב יצטרכו לבני אדם והמה לא ירחמו
מצודת ציון
"צר" - מלשון צרה ודחקפסוק טו
מצודת דוד
"מהבקר" - מעת הבוקר שבאה הנבואה אל גד כמו שכתוב למעלה ומיד אמרה לדוד ובחר בדבר ואז התחיל הדבר והתמיד עד עת אותו מועד למחרתו
מצודת ציון
"מועד" - זמןפסוק טז
|דוד= "היה עם גורן" - היה עומד סמוך לגורן וגו'
"היבוסי" - מבני יבוס ואמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה כד ב) שהיה גר צדק
"רב עתה" - די עתה במה שמתו והרף ידך מלהשחית עוד כזאת כי אם מעט מעט
"וישלח" - המלאך המשחית בעם שלח ידו להשחית גם אנשי ירושלים ואז נחם ה' וגו' |ציון= "היה ששמה יבוסי
"פסוק יז
מצודת דוד
"ידך" - מכת ידך זו הדבר
"אנכי חטאתי" - רצה לומר אני הסיבה בהמגפה הזאת
"ואלה הצאן" - רצה לומר בני העם
מצודת ציון
"העויתי" - מלשון עוןפסוק יח
מצודת דוד
"ויאמר לו" - בדבר ה'פסוק יט
מצודת דוד
"ויעל דוד" - אל הגורן אשר עמד בהרפסוק כ
מצודת ציון
"וישקף" - ענין הבטה וראיה
"עליו" - סמוך לו
"אפיו" - על פניופסוק כא
מצודת דוד
"ותעצר" - כדי שתעצר המגפה
"לבנות מזבח לה'" - ובאתי הנה לכבוד המקום ברוך הוא
"מדוע בא" - כאומר היה לך לשלוח אחרי לבוא אליך
מצודת ציון
"ותעצר" - ענין מניעה וכן (שם יא יז) ועצר את השמיםפסוק כב
מצודת דוד
"וכלי הבקר" - וגם שאר כלי הבקר יהיו לעצים להבעיר האש על המזבח
"יקח ויעל" - יקח הגורן למזבח ויעלה עליו משלי את הטוב בעיניו ראה הבקר מוכן לעולה וגו'
מצודת ציון
"והמרגים" - הוא לוח עץ ובתחתיתו תחובים אבנים דקים ובו דשים התבואה וכן (ישעיהו מא טו) למורג חרוץפסוק כג
מצודת דוד
"הכל נתן" - הכל נדב לתת למלך
"ארונה המלך" - הוא היה למלך על היבוס עד שלא כבשה דוד ומשכבשה נתגייר ונשאר עליו שם מלך
"ירצך" - יהיה מרוצה לך לקבל עולותיך ברצון שתעצר המגפהפסוק כד
מצודת דוד
"בכסף שקלים חמשים" - ובדברי הימים (א כא כה) נאמר שקלי זהב משקל שש מאות כי חמשים שקלים נתן לו בעבור הגורן מקום המזבח ובעבור הבקר ומאשר ראה כי שם יהיה בית אלהים קנה כל השדה סביב הגורן ובעבורם נתן שש מאות שקלי זהב
"חנם" - מהדבר הניתן לי בחנם
"לא" - רצה לומר לא אקבלם במתנת חנם אלא אקנה בכסף דמי שויים
מצודת ציון
"מאותך" - מאתך וכן (יחזקאל ג כב)ושם אדבר אותך
"במחיר" - ענין דמי הדבר וערכו כמו (ישעיהו נה א)ובלא מחיר יין וחלבפסוק כה
מצודת דוד
"ויעתר" - נתרצה לאנשי הארץ ונעצרה המגפה מכל וכל מעל ישראל
מצודת ציון
"ויעתר" - נתרצה כמו (בראשית כה כא) ויעתר לו ה'
<< · מצודות על שמואל ב · כד